ע"א 7375/02

תקציר

פסק הדין כולל ערעור וערעור נגדי בתיק רשלנות רפואית הקשור ללידה בבית החולים כרמל בחיפה. בית המשפט המחוזי בחיפה פסק בעבר כי על בית החולים כרמל וקופת חולים כללית להתחלק ב-40% מהנזקים שנגרמו למשיבים, המיוחסים לרשלנות במהלך הלידה, ובפרט לניתוח קיסרי מאוחר בעקבות דימום חמור עקב היפרדות שליה. א.מ., שנולדה פגה, סובלת משיתוק מוחין ומ-100% נכות, כאשר מצבה מיוחס בחלקו לתגובה המאוחרת של בית החולים. בערעור של בית החולים נטען כי לא הייתה רשלנות וכי הפגות לבדה גרמה למצב, וטוען כנגד הקשר הסיבתי בין האיחור לבין הפגיעה. מנגד, טוענים המשיבים לאחריות מלאה מצד בית החולים או לשיעור אחריות גבוה יותר. בית המשפט מכיר במורכבות בהוכחת סיבתיות במקרים רפואיים מסוג זה, ומפנה לתקדימים במשפט הישראלי המאפשרים סיבתיות הסתברותית, ולא לגישות של הכל או לא כלום. בעוד שבית המשפט קמא הטיל אחריות של 40%, בית המשפט העליון מוצא כי יש להפחית את אחריותו של בית החולים ל-20% בשל היעדר ראיות מספיקות הקושרות ישירות את העיכוב לתוצאה. פסק הדין מאפשר אחריות חלקית המבוססת על הסתברות, המשקפת את הקושי לייחס סיבתיות ברשלנות רפואית כאשר קיימים סיכונים אינהרנטיים, כמו פגות. יתר על כן, פסק הדין מתייחס לתשלום פיצויים ומשאיר פתח למשפחת מ' לתבוע בגין "שנים אבודות" בעקבות פסיקה נפרדת בתיק קשור אחר. פסק הדין מציין את חשיבותן של ראיות סטטיסטיות ועדויות מומחים, תוך ביקורת על כך שהמשיבים אינם מביאים מומחים רפואיים רלוונטיים שיתמכו בטענתם, ובכך משפיעים על החלטת בית המשפט להפחית את אחוז האחריות.