ע"פ 2994/12

תקציר

במקרה של שאול ושמואל זגורי, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לקבל את ערעורו של שאול באופן חלקי, ואילו את ערעורו של שמואל יש לדחות. ערכאת הערעור בדרך כלל אינה מתערבת בגזרי דין אלא אם נפלה טעות מהותית או חריגה משמעותית ממנהגי הענישה המקובלים. ערעורו של שאול התקבל בחלקו בשל עקרון אחידות הענישה, לפיו עבירות דומות בנסיבות דומות צריכות לקבל עונשים דומים. נמצאו פערים ביחס לשאול לעומת נאשם אחר, ד', תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות המאתגרות של שאול ובנזק שנגרם לו מהמנוח. לפיכך החליט בית המשפט להפחית את עונשו של שאול לשישה חודשים, והתוצאה היא ארבע וחצי שנות מאסר בפועל לאחר ניכוי תקופת מעצרו. בתוך כך, ערעורו של שמואל נדחה מאחר שגזר דינו נמצא הולם בהתחשב בחומרת מעשיו – התחמשות, ירי וגרימת מותו של המנוח. הגם שנשקלה השאלה האם יש לשנות את גזר הדין בשל חוסר עקביות עובדתית באשר לציון יריית הראש בממצאי בית משפט קמא אך לא בהסדר הטיעון, מצא בית המשפט כי די בראיות שבכתב האישום כדי להצדיק את עונשו. השופט רובינשטיין חלק על עניינו של שמואל, והציע להפחית שנה בעונשו בשל הדגשת היתר העובדתית על יריית הראש, והציע עונש של 11 שנות מאסר. עם זאת, דעת הרוב דחתה דעה זו, והותירה את העונש המקורי על כנו תוך התחשבות באופי המתוכנן של הפשע ובתוצאותיו. ההחלטה הסופית התקבלה פה אחד עבור שאול וברוב קולות עבור שמואל.