ת"פ 67518-10-18

תקציר

הנאשמים הואשמו בגרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין בגין אירוע שהתרחש במפעל מוטות הברזל בו עבדו. האירוע הסתיים במותו של מפעיל מנוף שהעמיס חבילות מוטות ברזל על משאית. כתב האישום ייחס לנאשמים ארבעה ראשי רשלנות: 1. רשלנות ביצירת שיטת אחסון מסוכנת שלא הייתה לה תמיכה מספקת, שאפשרה את התדרדרות החבילות. 2. רשלנות ביצירת שיטת עבודה לא בטיחותית שדרשה עבודה על ערימת חבילות ברזל לצרכי קשירה והעמסה. 3. אי שמירה על נהלי הבטיחות במפעל ואי הנחיית העובדים לפעול לפיהם. 4. אי הכנת תכנית בטיחות. בית המשפט בחן כל סעיף של רשלנות ומצא את הדברים הבאים: - התביעה לא הצליחה להוכיח כי שיטת האחסון עצמה הייתה רשלנית, שכן נעשה בה שימוש במשך שנים ללא אירועים ולא הוצגו חוות דעת הנדסית או ראיות המצביעות על כך שהיוותה סיכון. - בעוד ששיטת העבודה היוותה סיכון מובנה, היא הייתה בשימוש במשך שנים רבות ולא הובילה לתאונות. בית המשפט לא יכול היה להסיק כי מדובר בסטייה חמורה מסטנדרט הטיפול הנדרש. - לא היו די ראיות להוכיח כי המפעל לא עמד בהנחיות ונהלי הבטיחות, ולא היה ברור כי הפרה כלשהי מהווה חריגה חמורה מסטנדרט הטיפול. - לא נמצאה כל ראיה לכך שהיעדר תכנית בטיחות גרם לתאונה. ככלל, בית המשפט מצא כי התביעה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להראות כי הנאשמים חרגו מסטנדרט הזהירות הנדרש במידה המספיקה לאחריות פלילית. לפיכך, זיכה בית המשפט את הנאשמים מחמת הספק. בנוסף, בית המשפט הצביע על כשלים ומחדלים חקירתיים משמעותיים, לרבות חקירת עבודה חלקית שנערכה על ידי חוקר בלתי מורשה, אשר הביאה לתשתית עובדתית חלקית להבנת הגורמים לתאונה. עם זאת, מאחר שהנאשמים זוכו מחמת הספק, מחדלי חקירה אלה לא הכריעו את התוצאה.