מ"ת 6900-03-21

תקציר

הראיה העיקרית בתיק זה היא עדותו של מוהנד, שזיהה את המשיבים כמבצעים. עדותו של מוהנד הייתה עקבית ונתמכה בראיות אחרות, בעוד שהסנגורים של המשיבים היו לעתים קרובות מתחמקים והכילו שקרים. למשל, איסלאם טען שהוא לא מכיר את מוהנד, אבל זה סותר עדויות אחרות. המשיבים אף מימשו את זכות השתיקה, דבר שהשופט פירש כסימן לאשמה. זיהויו של מוהנד את המשיבים נתמך גם על ידי עדים אחרים ודבריו שלו עצמו שנאמרו זמן קצר לאחר האירוע. עוד ציין השופט כי תיאורו של מוהנד את האירועים עולה בקנה אחד עם תיעוד הווידיאו של האירוע. יתר על כן, הגנות האליבי של המשיבים לא היו משכנעות, שכן עדויותיהם חסרו פירוט ולא נתמכו על ידי עדים אחרים. לעומת זאת, עדותו של מוהנד, שעמדה בבסיס עניינה של התביעה, הייתה מפורטת ועקבית, ומשכך קבע השופט כי היא מהווה בסיס מוצק להארכת מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים.