רע"א 626/24

תקציר

בפנינו ניתוח משפטי של החלטת הרשמת מורן יהב בבית המשפט העליון, במסגרת בקשה לקבלת רשות ערעור שלישית מקוצרת, לצורך הפחתת עירבון. ההחלטה מתמקדת בסוגיית הפקדת עירבון בהליכים משפטיים, ובהחלת עקרונות יסוד וחדשנות משפטית בהקשר זה. **רקע עובדתי והליכים קודמים:** ההליך הנוכחי החל בהחלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערעור על החלטת המפקחת על המקרקעין. המחלוקת המקורית עסקה באיסור הקלטה עצמית במהלך דיון. המבקש, מר אילן קירשנבאום, הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, ובמקביל ביקש להפחית את סכום העירבון הנדרש ולהאריך את המועד להפקדתו. בקשות אלו נדחו מספר פעמים על ידי הרשמת, הן מחמת העדר הוכחת היעדר יכולת כלכלית, והן משום שהבקשה לערעור לא נחשבה מצומצמת דיה כדי להצדיק חריגה מסכום העירבון הקבוע בתקנות. אף ערעור על החלטות הרשמת נדחה, וכן בקשה לביטול פסק דינו של השופט הדן בערעור. לאורך ההליכים, המבקש המשיך להגיש בקשות חוזרות ונשנות בנוגע לעירבון, אשר נדחו. **הטענות בבקשה הנוכחית:** בבקשה הנוכחית, המבקש שב וטוען כי יש להפחית את סכום העירבון. טענותיו מתבססות על מספר אדנים: 1. **"צמצום" בקשת רשות הערעור:** המבקש טוען כי בקשת רשות הערעור הנוכחית הינה "פשוטה ומצומצמת מאוד" ומצדיקה, לשיטתו, הפחתת העירבון. 2. **הוצאות צפויות נמוכות:** לטענתו, סכום ההוצאות שיוטלו עליו, אם בקשת רשות הערעור תידחה, אינו גבוה. 3. **מצב כלכלי:** נטענו שוב טענות לעניין מצבו הכלכלי, ובכלל זה הפסקת עבודתו לאחרונה. **ניתוח משפטי והחלת עקרונות משפטיים:** 1. **סמכות בית המשפט לקבוע עירבון והגבלותיה (תקנה 135(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018):** * התקנות קובעות חובת הפקדת עירבון בהליכים מסוימים, וזאת על מנת להבטיח את זכויות הצד שכנגד, ובפרט את יכולת פירעון הוצאות המשפט אם התובענה תידחה. * **עקרון היסוד:** בית המשפט אינו כבול לסכום העירבון הקבוע בתקנות, ויכול להורות על הפחתתו או ביטולו, אך זאת בכפוף לשיקול דעת רחב. * **השיקולים הרלוונטיים:** כפי שעולה מההחלטה, השיקולים המרכזיים בבחינת בקשה להפחתת עירבון הם: (א) היעדר יכולת כלכלית מוכחת, ו-(ב) סיכויים מספקים להצלחת ההליך. שיקולים נוספים עשויים לכלול את מורכבות ההליך, היקפו, והשאלות המשפטיות העומדות להכרעה. * **חדשנות משפטית:** בית המשפט אינו מסתפק בטענות בעלמא, אלא דורש "תשתית ראייתית מלאה" או "תשתית עובדתית מלאה" להוכחת היעדר יכולת כלכלית, בדומה להלכה שנקבעה בפסיקות דוגמת ע"א 5835/21 סימון נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ. 2. **הדרישה ל"צמצום" ההליך והשפעתה על העירבון:** * המבקש ניסה לשכנע כי "צמצום" בקשת רשות הערעור מצדיק הפחתת עירבון. הרשמת דוחה טענה זו. * **הלכה למעשה:** העובדה שהבקשה מוגשת כ"בקשה מקוצרת" אינה הופכת אותה אוטומטית לבקשה מצומצמת מבחינת ההשלכות המשפטיות או סכום ההוצאות הפוטנציאלי. הרשמת קובעת כי "היקף" הבקשה כשלעצמו אינו יכול לנבא בהכרח את אומדן ההוצאות. * **עקרון המשפטי:** אומדן ההוצאות הוא שיקול אחד מתוך מגוון שיקולים, ואינו השיקול הבלעדי. החלטת בית המשפט לגבי היקף הדיון והשאלות המשפטיות העומדות להכרעה הינה מהותית יותר מהצורה בה מוגשת הבקשה. 3. **היעדר יכולת כלכלית – דרישת ההוכחה:** * בבקשה הנוכחית, כמו בקודמותיה, המבקש לא הצליח לבסס באופן מספק את טענתו בדבר היעדר יכולת כלכלית. * **עקרון היישום:** הרשמת מדגישה כי טענת שינוי במצב הכלכלי (הפסקת עבודה) שכבר נטענה בעבר ונדחתה, לא נתמכה בתשתית ראייתית חדשה או מספקת. הדבר משקף את עקרון הסופיות של החלטות שיפוטיות ואת הצורך בהצגת ראיות חדשות ומשמעותיות בבקשות חוזרות. * **חדשנות משפטית (הקשר):** ההתייחסות לע"א 5835/21 מדגימה את הדרישה המחמירה של בתי המשפט להוכחת מצוקה כלכלית, ולא מסתפקת בטענות או הצהרות בלבד. 4. **עקרון הסופיות והצורך בהגשת בקשות מבוססות:** * ההחלטה מדגישה את ריבוי הבקשות שהגיש המבקש בנוגע לעירבון, אשר נדחו זה מכבר. * **עקרון יסוד:** קיים עקרון של סופיות הדיון, המגביל הגשת בקשות חוזרות ונשנות בנושאים שכבר נידונו והוכרעו. החריג לכך הוא הצגת נסיבות חדשות ומשמעותיות. * **חדשנות משפטית (יישום):** הגישה של הרשמת, אשר דוחה באופן עקבי את הבקשות החוזרות, משקפת את הרצון למנוע "התשה" של הצד שכנגד ולהבטיח יעילות דיונית. 5. **החלטה לפנים משורת הדין:** * על אף הדחיות החוזרות, ניתנה למבקש ארכה אחרונה להפקדת העירבון. * **עקרון יסוד:** בית המשפט פועל לעיתים "לפנים משורת הדין" על מנת לאפשר לצד הזדמנות נוספת, בפרט כאשר קיימת סכנה למחיקת ההליך. * **הגבלה:** ההחלטה מדגישה כי זוהי "ארכה אחרונה", מה שמצביע על כך שהסבלנות הדיונית מוגבלת, וההסתמכות על עיקרון זה אינה בלתי מוגבלת. **מסקנה:** ההחלטה ממחישה את יישום עקרונות משפטיים מושרשים הנוגעים להפקדת עירבון, בדגש על הצורך בהוכחת היעדר יכולת כלכלית וסיכויי ההליך, וכן את דרישת בית המשפט לבקשות מבוססות וחדשניות. ההחלטה מהווה גם דוגמה ליישום עקרון הסופיות, ולמניעת הגשת בקשות חוזרות ונשנות בנושאים שכבר הוכרעו, כל זאת תוך שמירה על גמישות דיונית מסוימת "לפנים משורת הדין". העובדה שהבקשה נדחתה, למרות הפחתת סכום העירבון כפי שנתבקש, מעידה על כך שהמבקש לא הצליח לעמוד בנטל ההוכחה הנדרש בהליכים מסוג זה.