ת"פ 40127/05

תקציר

הנאשם, אשר אברהם, הואשם בביצוע שוד בסניף בנק דיסקונט בשדרות רוטשילד בתל אביב ב-20 באפריל 2005. השאלה היחידה שבית המשפט היה צריך לענות עליה היא האם אשר הוא אכן העבריין, ופסק הדין צריך להיעשות מעבר לספק סביר. התביעה הציגה מספר עדים וראיות אובייקטיביות, כולל תמונות מעקב בנקאי וסרטונים, כדי להוכיח כי אשר הוא האשם. מנגד, אשר טען כי הואשם שלא בצדק והציג אליבי, לפיו שהה בהוסטל בזמן השוד. השופט בחן ביסודיות את כל הראיות והעדויות שהוצגו על ידי שני הצדדים. הם ניתחו בקפידה את תמונות הבנק וסרטוני הבנק, וציינו כי תווי פניו של העבריין תאמו את מראהו של אשר, כולל צורת אוזנו הייחודית וצלקת על אפו. גם תיאור השודד שמסרה פקידת הבנק טלי בקר תאם את מראהו והתנהגותו של אשר, מה שחיזק את הזיהוי. יתרה מכך, השופט מצא את זיהויו של טלי את אשר בתמונות אמין, למרות שלא זיהתה אותו במסדר זיהוי. השופט דחה את הגנת האליבי של אשר, וקבע כי היא אינה נתמכת בראיות וסותרת את התמונות והסרטונים החד-משמעיים של הבנק, שהציבו אותו בזירת הפשע. הם גם סברו שעדותו של אשר עצמו אינה אמינה ומלאת סתירות. ככלל, השופט הגיע למסקנה כי אין ספק שאשר הוא זה שביצע את השוד והרשיע אותו לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. הדיון בגזר הדין נדחה ל-11 בדצמבר 2005, לבקשת הסנגור.