ת"א 18348-04-15

תקציר

התיק סובב סביב נפגע תאונת דרכים שקיבל פיצויים בסך 1,500,000 ₪, כאשר קרנית, האשמה, אחראית למחצית מסכום זה. המוסד לביטוח לאומי מבקש לקבל בחזרה את הקצבאות ששילם וישלם לנפגע מקרנית ומהנפגע, תוך שימוש בסעיפים 328 ו-329 לחוק המל"ל. עם זאת, מצבו המשפחתי של הנפגע השתנה לאחר פסק הדין, וכתוצאה מכך הוגדלו ההטבות מהמל"ל. השאלה המרכזית היא האם שינוי זה משפיע על זכויותיהם וחובותיהם של הצדדים. בית המשפט מגיע למסקנה כי אחריותה של קרנית מוגבלת לחלקה בנזק שנגרם, העומד על 750,000 ₪. פסק הדין נגדה הוא סופי, והיא כבר העבירה את חלקה בנזק כאדם אחד. לא ניתן לייחס לקרנית כל גידול בגמלאות עקב שינוי בנסיבותיה האישיות של הנפגעת לאחר פסק הדין, שכן הדבר יפר את האיזון בין הצדדים ויטיל עליה נטל כלכלי בלתי מוצדק. באשר לתביעה נגד הקורבן, בית המשפט קובע כי הוא לא עשה דבר רע ולא ויתר על הטבות כלשהן או הסכים לשפות את קרנית. הגדלת הקצבאות עקב שינוי נסיבותיו היא זכאות אוטומטית ללא קשר סיבתי לתאונה. גם בקשת המל"ל לזקוף את יתרת ההטבות לחובו של הנפגע נדחית, שכן הדבר יפגע בנפגע ובמשפחתו, מה גם שפסק הדין המקורי לא התחשב בנסיבותיו המשתנות. סיכומו של דבר, התביעה הן נגד קרנית והן נגד הקורבן נדחית. קרנית אינה נדרשת לשלם סכומים נוספים, בעוד שהנפגע אינו חייב לזקוף את הקצבאות המוגדלות למל"ל. כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות, ובסך הכל 5,000 ₪ ישולמו על ידי התובע לכל נתבע בתוך 30 יום. לתובע יש גם זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.