עפ"ג 56524-10-20

תקציר

עובדת הורשעה בביצוע מספר עבירות נגד מעסיקה הקשיש העיוור, בהן גניבה, קבלת דבר במרמה, זיוף ושימוש במסמכים מזויפים, במשך שלוש שנים. נגזרו עליה 32 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 7,000 ש"ח ופיצוי בסך 100 אלף שקל למעסיקה על ידי בית המשפט קמא. הן העובד והן המדינה ערערו על פסק הדין. בית הדין לערעורים דחה את ערעורו של העובד אך קיבל את עמדת המדינה, הגדיל את עונשו של העובד לארבע שנות מאסר בפועל והעלה את סכום הפיצוי ל-250 אלף שקל. בית הדין התחשב בניצול לרעה של אמון מעסיקה על ידי העובדת, בפגיעותו של הקורבן, במשך ותדירות העבירות ובנזק הכלכלי המשמעותי שנגרם. עברו הפלילי של העובד והיעדר חרטה אמיתית היו גם הם גורמים. בית המשפט הדגיש את הצורך להגן על אנשים פגיעים ולהרתיע מפני פשעים כאלה, ומצא את העונש המקורי קל מדי. פסק הדין כלל את הקנס, הפיצויים ועונשי המאסר שהותוו על ידי בית משפט קמא, עם תקופת מאסר מוגברת כפי שביקשה המדינה. לעובד ניתנה גם האפשרות לערער לבית המשפט העליון.