ת"פ 40287/04

תקציר

התיק סובב סביב מר יהושע אליצור (הנאשם) שהואשם בעבירה על סעיף 298 לחוק העונשין בגין ירי למוות בזאיל אשתייה. האירוע התרחש כאשר זיל נהג ברכב מסחרי על כביש ופנה ימינה, בעוד הנאשם יורה לעברו מרובה M-16. הנסיבות שהובילו לירי שנויות במחלוקת בין הצדדים. התביעה הציגה עדי ראייה שטענו כי הנאשם עמד באמצע הכביש כשנשקו מכוון לעבר הטנדר. הנאשם סירב לאפשר לנהג לפתוח את החלון ומיד ירה בו בליבו והרג אותו במקום. ההגנה, לעומת זאת, טענה כי הטנדר נסע במהירות גבוהה והיווה סכנה לחייו של הנאשם, והצדיקה את פעולתו כהגנה עצמית. בית המשפט בחן בקפידה את עדויות עדי התביעה ומצא כי הן אמיתיות ועקביות. עדויותיהם ציירו תמונה ברורה של הנאשם יורה בנהג הטנדר ללא כל סיבה מוצדקת. טענת ההגנה העצמית של הנאשם נדחתה על סמך הראיות והעדויות שהוצגו. כמו כן, בית המשפט בחן את גרסת הנאשם לאירועים ומצא אותה בלתי עקבית ובלתי אמינה. מעשיו לא היו של אדם סביר בנסיבות שתיאר. לנאשם לא הייתה סמכות חוקית לדרוש מהניידת לעצור או לנקוט באלימות. בית המשפט ניתח גם את עדויות העדים המומחים מטעם ההגנה ומצא כי הן אינן אמינות ואינן משכנעות. דעותיהם התבססו על הנחות יסוד ולא לקחו בחשבון גורמים קריטיים. בסופו של דבר, הגיע בית המשפט למסקנה כי התביעה הצליחה להוכיח את יסודות העבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין. הנאשם נמצא אשם באישום והורשע. פסק דין זה משמש תזכורת לכך שלקיחת החוק לידיים, במיוחד עם תוצאות קטלניות, לא תהיה נסבלת.