בש"פ 8803/07
החלטה עליון
תקציר
במקרה של מוחמד נימר ו-ואלה שאהין נבחנו הערעורים על מעצרם. שני המערערים הואשמו, לצד עיד עקילה, בשורה של עבירות, לרבות איומים, חבלה ברכב, שימוש פזיז בחומרי נפץ והחזקת נשק שלא כדין, בעקבות טענות הקשורות לסכסוך משפחתי על רקע נישואיה מחדש של בדיה נימר. בית המשפט המחוזי בנצרת החליט בעבר לעצור אותם עד לסיום המשפט, בנימוק של סיכון ממשי שהם מהווים לשלום הציבור, במיוחד לאור אופי העבירות נגד בני משפחה. בית המשפט ציין ראיות לכאורה נגד שני המערערים, לרבות הצהרות עדים שזיהו את מעורבותם ואת אופיו האלים של האירוע, שמטרתן להפחיד ולאיים על המתלוננים. המערערים טענו נגד הראיות, כאשר מוחמד טען לאליבי ושאהין הטיל ספק בייחוס השלכת רימון. עם זאת, השופט הדגיש את האחידות והתמיכה בעדויות העדים ואת האליבי הלא מספק. בית המשפט הגיע למסקנה כי הן מוחמד והן שאהין הוגדרו בצדק כמסוכנים, כאשר שירות המבחן תמך בעמדה זו בשל הסבירות להישנות האלימות ובהיעדר חלופה הולמת למעצר שתפחית סיכון זה. לפיכך נדחו ערעוריהם, שאישרו את ההחלטה להשאירם במעצר כדי להבטיח את שלום הציבור והמשפחה.
בש"פ 8803/07 מוחמד נימר נ' מדינת ישראל, עליון (31.10.2007)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.