ת"א 2576/06

תקציר

המחלוקת היא על הסכם קומבינציה שנחתם בין ירון ישעיהו בע"מ לבין חלקה 93 6386 בע"מ בשנת 1994. ההסכם פירט את רכישת חלק מקרקע חלקה 93 על ידי ישעיהו בתמורה לבניית שטח מסחרי, קולנוע ובית אבות על הקרקע. התובעים, ירון ישעיהו בע"מ ובעל המניות בה ירון ישעיהו, טענו כי חלקה 93 לא קיימה מספר תנאים בהסכם, לרבות פירעון הלוואות שונות, החזר מיסים ששולמו עבורם ובניית חניות עודפות. הם ביקשו מבית המשפט להורות על רישום זכויותיהם בנכס, וכן פיצויים בסך 7.5 מיליון שקל. הנתבעים, חלקה 93 ובעל מניותיה הילסנרט, טענו כי ההסכם נחתם בשנת 1990, וכי ישעיהו לא עמד בהתחייבויותיו על פי ההסכם, לרבות תשלום מיסים והעמדת ערבויות בנקאיות, וגרם לעיכובים בפרויקט. הם תבעו נגדית פיצויים בסך 5.5 מיליון שקל, וכן פסק דין הצהרתי המונע את רישום זכויותיו של ישעיהו עד שימלאו את חובותיהם. בית המשפט פסק לטובת התובעים ברוב הסעיפים. נקבע כי ההסכם אכן נחתם בשנת 1994, וכי חלקה 93 לא החזירה לישעיהו תשלומים שונים, לרבות מס רווחי הון, הלוואה ללא ריבית ותשלומים בגין היטל השבחה. הנתבעים חויבו להשיב סכומים אלה, בתוספת ריבית, בתוך 45 יום. בנוסף, מצא בית המשפט כי חלקה 93 הסכימה לשאת בעלויות מקומות החניה העודפים, והורה להם לשלם 40% מעלות הקמת מרתף החניון השלישי, שלא היה נחוץ לפרויקט בית האבות המקורי. התובעים קיבלו את הסעד שביקשו, וזכויותיהם בנכס היו אמורות להירשם. באשר לעיכובים בפרויקט, מצא בית המשפט כי לשני הצדדים היה אינטרס לשנות את ייעוד הקרקע למגורים, וכי זו הסיבה העיקרית לעיכובים. בעוד שישעיהו הסכים לשלם לחלקה 93 בגין עיכובים בשלב הראשון של הפרויקט, בית המשפט מצא כי התביעה שכנגד בדבר עיכובים בבניית אשכול הדיור ראויה יותר. ישעיהו חויב לשלם לחלקה 93 5 חודשים מהפיצוי המוסכם בגין עיכובים, בשיעור של 15,600$ לחודש. סכום זה ינוכה מהסכומים שחלקה 93 חייבת לישעיהו. לבסוף, בחן בית המשפט ליקויי בנייה במבנה כנטען בחלקה 93 והורה לתובעים לתקן חלק מליקויים אלו בתוך 3 חודשים. כל צד יישא בשכר טרחתו, אך התובע שכנגד, ישעיהו, ישלם לנתבע שכנגד, חלקה 93, 25,000 ש"ח הוצאות ושכר טרחת עורך דין.