עת"מ 1125/01

תקציר

פסק דין זה נובע משלוש עתירות נפרדות שהופנו למועצה האזורית עמק לוד בנוגע לצווי ארנונה משנת 1997 עד 2002. העותרים טוענים כי הצווים אינם חוקיים ומבקשים סעד הצהרתי. המועצה האזורית טוענת כי יש לדחות את העתירות בשל איחור בהגשתן וכי הצווים כדין. עיקר ההשגה נוגעת לצו הארנונה לשנת 1997, שלטענת העותרים שינה את סיווג נכסיהם כדי להגדיל את שיעור הארנונה. בית המשפט מוצא כי העתירות משנת 2001 אכן מתעכבות, שכן חלפה למעלה משנה מאז נודעה אי החוקיות הנטענת לעותרים. בעוד שהעתירה משנת 2002 מוגשת במועד, אישורו המיניסטריאלי של צו הארנונה לאותה שנה מייתר אותה. בנוסף, בית המשפט מגיע למסקנה כי הצו משנת 1997 היה חוקי, שכן הוא תיקן חיוב קודם בארנונה ותאם את התקנות הרלוונטיות. לפיכך, כל העתירות נדחות בשל שיהוי, אישור שרים וחוקיות הצווים. העותרים חויבו במשותף לשלם למועצה האזורית הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪.