ת"א 51381-07-22

תקציר

השופט קבע כי יש לדחות את התביעה נגד הנתבע 1, שכן התובעים לא הביאו די ראיות ליריבות ביניהם. עם זאת, התביעה נגד הנתבע 2, שהפעיל את הטיסה, התקבלה ברובה. בית המשפט מצא כי הנתבעת 2 לא עמדה בהתחייבויותיה ליידע את הנוסעים בדבר זכויותיהם, לספק להם שירותי סיוע או להציע להם החזר כספי מלא או טיסות חלופיות לאחר ביטול. כתוצאה מכך, חויבה הנתבעת 2 לשלם לכל תובע פיצויים לדוגמה בסך 5,000 ₪ וכן החזר הוצאות והוצאות משפט בסך 87,410 ₪. בנוסף, נוסעים שקיבלו זיכוי לטיסות עתידיות ולא השתמשו בו יקבלו החזר מלא ממחיר הכרטיס המקורי שלהם. השופט הזכיר גם מקרה דומה מהעת האחרונה, תביעת כהן, שקבע תקדים לגובה פיצוי לדוגמה, ופסקי הדין של בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון בנושא תמכו עוד יותר בתקדים זה. השופטת סיימה את דבריה בהדגשה כי הנוסעים אינם זכאים לפיצוי נוסף מעבר לקבוע בחוק שירותי תעופה, גם אם הנתבעת הפרה את תנאי ההסכם או פעלה ברשלנות.