ת"פ 8283-04-14

תקציר

גזר הדין זיכה שני נאשמים, אברהם נמרוד אילוז ויניב אילוז, מחמת ספק סביר, מאשמת תקיפה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין שלא כדין, שנבעה מעימות אלים בין שתי משפחות. השופט, המשנה לנשיאה משה דרורי, מדגיש כי המדינה לא הצליחה להוכיח את אשמת הנאשמים מעבר לספק סביר. באירוע היו מעורבים הנאשמים וירון כהן ושני ילדיו, שנפצעו. הסוגיה המרכזית היא הקביעה האם הנאשמים היו התוקפים או פעלו מתוך הגנה עצמית. טענת המדינה מסתמכת על שיחות שיורטו ברכבו של כהן, מהן עולה כי הנאשמים הם המארבים. עם זאת, השופט דרורי מוצא את הראיות כלא חד משמעיות, מה גם שבני הזוג כהן סירבו להעיד, ובמקום זאת מסתמכים על ראיות אובייקטיביות אחרות. זה כולל ראיות פורנזיות ועדויות עדים התומכות בטענת ההגנה העצמית של הנאשמים. השופט מציין את אזהרותיהם המוקדמות של הנאשמים מהמשטרה על סכנת חיים מצד משפחת כהן, ומחזק את חששם. הוא מקבל גם את גרסת הנאשמים לאירועים, למרות סתירות פנימיות, שכן התמונה הכוללת מצביעה על הגנה עצמית. בנוסף, השופט מדגיש את כישלונה של המדינה להוכיח את כל הדרישות החוקיות להרשעה, ובפרט את חובת הנסיגה, ואת החזקת הסכין על ידי הנאשמים, שעדיין אינה ודאית. השופט דרורי מגיע למסקנה כי הנאשמים זכאים לזיכוי מחמת הספק הסביר, ומעניק להם את טובת הספק, תוך הדגשה כי שקריהם במשטרה אינם מובילים להרשעה. פסק הדין מזכה את הנאשמים, בזכות ערעור לבית המשפט העליון.