ע"פ 2579/14

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור, תוך שהוא מאשר את חומרת עונשו של המערער. אף שגזר הדין מתקרב לרף העליון, הוא מתיישב עם מדיניות הענישה שנקבעה נוכח חומרתם הרבה של מעשיו של המערער. אמנם ישנם תקדימים עם עונשים קלים יותר על עבירות דומות, כגון השלכת בקבוקי תבערה, אך מקרה זה היה חמור יותר. המערער קשר קשר לתכנית פלילית מורכבת ומסוכנת של מקום רגיש, מה שהגדיל את הפוטנציאל לאלימות נרחבת. התוכנית הביאה לכך שבקבוק תבערה פגע בקצין ביטחון, מה שהצדיק עוד יותר עונש מחמיר כדי להרתיע מפני תקריות עתידיות, במיוחד בהר הבית. בית המשפט ציין כי המערער היה מתכנן ומגייס מרכזי, מעורב קטינים, ופעל בעודו נתון במאסר מותנה בגין עבירה קודמת – תוך הפגנת זלזול בוטה בחוק. ניסיונו של המערער להמעיט במעורבותו, ולטעון כי מדובר בזעם רגעי או בלחץ חברתי, נדחה. בית המשפט שקל גם את נסיבותיו המשפחתיות, אך מצא כי הן אינן מצדיקות הקלה. החלטתו של בית משפט קמא להטיל עונש גבוה, לרבות הפעלת חלק ממאסר על תנאי, התקבלה, בהתחשב בנסיבותיו המחמירות של המערער בהשוואה לשותפו ממון, שעונשו היה קצר רק במעט בשל נסיבות שונות ואשמתו פחותה. לפיכך, יישור קו עם עקרון אחידות הענישה לא חייב הפחתת עונש, והערעור נדחה.