בצה"מ 24152-01-25

תקציר

**ניתוח משפטי של פסק הדין בתיק בצה"מ 24152-01-25 נסאר נ' מדינת ישראל - ועדה מקומית לתכנון ובנייה גליל תחתון** **הקדמה** פסק הדין עוסק בבקשה לביטול ועיכוב צו הריסה מינהלי שניתן על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גליל תחתון, ביחס לבניית גדר בשטח חקלאי. הבקשה נדחתה על הסף, תוך הדגשת עקרונות משפטיים הנוגעים לסדרי דין, תום לב, ועשיית דין עצמית. **עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין** 1. **חובת הגשת תצהיר איש מקצוע (סעיף 9 לפסק הדין):** * **עיקרון משפטי:** תקנה 2 לתקנות התכנון והבנייה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי), תש"ע-2010, קובעת כי בקשה לביטול צו הריסה הכוללת טענות עובדתיות, כגון טענה לעבודות הפטורות מהיתר, חייבת להיות נתמכת בתצהיר של איש מקצוע המטפל בהליך הרישוי. * **חידוש/הבהרה:** בית המשפט מדגיש כי טענה לפטור מהיתר היא טענה עובדתית הדורשת ידע מקצועי בתחום התכנון והבנייה והמצב התכנוני הרלוונטי. לפיכך, תצהיר איש מקצוע אינו בגדר טענה פורמאלית בלבד, אלא הכרחי לבחינת הבקשה לגופה. השופטת מפנה לפסיקת בית המשפט העליון (רע"פ 712/19) ולפסיקות נוספות (בצה"מ 44789-01-23, בצה"מ 32392-03-22) אשר מחזקות קביעה זו. * **החלת העיקרון במקרה זה:** הבקשה נדחתה על הסף משום שלא צורף תצהיר כאמור. המכתב שהוגש מטעם המהנדס לא עמד בדרישות התקנה, שכן לא היה ערוך כדין ולא סיפק את המידע הנדרש. גם התצהיר שהוגש בשלב מאוחר יותר (לאחר הגשת הבקשה) לא מילא את החסר, שכן לא התייחס למצב התכנוני בשטח. 2. **הגדרת "עבודה אסורה" לעניין צו הריסה מינהלי (סעיף 1 לפסק הדין):** * **עיקרון משפטי:** צו הריסה מינהלי יכול להינתן ביחס ל"עבודה אסורה", שהיא עבודה שנעשתה ללא היתר או בניגוד לתנאיו. * **החלת העיקרון במקרה זה:** פסק הדין מפרט באופן ברור את הבנייה האסורה (גדר ושער) ואת המיקום המדויק, כפי שפורט בצו ההריסה. הדבר משקף את הצורך בהירות ודיוק בעת מתן צו הריסה מינהלי. 3. **היחס בין צווים מינהליים הליכים משפטיים קודמים (סעיפים 2, 4, 5, 14 לפסק הדין):** * **עיקרון משפטי:** הישנות בקשות לביטול צווים מינהליים, כאשר הוגשו הליכים קודמים ביחס לאותו צו או לבנייה דומה, עשויה להוביל לדחיית הבקשה על הסף, במיוחד אם המבקש פעל בחוסר תום לב או ביצע עשיית דין עצמית. * **החלת העיקרון במקרה זה:** בית המשפט מנתח את ההיסטוריה המשפטית של המקרה: צו הריסה ראשון, הסכמה לביטול הבקשה לביטולו, ערעור על ההסכמה, מחיקת הערעור, ולאחר מכן מתן צו הריסה חדש. השופטת מבקרת בחריפות את התנהלות המבקש: * הקמת הגדר מחדש לאחר שנהרסה בצו קודם, תוך "עשיית דין עצמית". * הגשת ערעור על פסק דין שניתן בהסכמה, ללא בקשה לעיכוב ביצוע. * ניסיון "לייצר עובדות בשטח" לאחר שניתן צו הריסה. * **חידוש/הדגשה:** בית המשפט מחבר באופן ברור בין "עשיית דין עצמית" לבין דחיית הליך משפטי. נקבע כי אין להשלים עם התנהלות שכזו, המנוגדת לכללי המשפט המנהלי ומטרתה לסכל את ביצוע צווי הריסה. הפסיקה (רע"פ 2958/13, בג"ץ 7013/21) משמשת בסיס לקביעה זו. 4. **תום לב ויחסי בית משפט – רשות (סעיפים 6, 14 לפסק הדין):** * **עיקרון משפטי:** תום לב הוא עיקרון יסוד במשפט, ובפרט בהליכים מול רשויות מינהליות. בעתירות ובהליכים משפטיים, מצופה מהמבקשים לפעול בתום לב ולהציג תמונה מלאה ומדויקת. * **החלת העיקרון במקרה זה:** המשיבה טענה כי המבקש פועל בחוסר תום לב. בית המשפט מקבל טענה זו, ורואה בהתנהלות המבקש, ובפרט בהקמת הגדר מחדש לאחר הריסתה, עילה לדחיית הבקשה. התנהלות כזו נתפסת כניסיון להכשיל את אכיפת החוק. 5. **תחולת תקנות הפטור מהיתר (סעיפים 5, 6, 13 לפסק הדין):** * **עיקרון משפטי:** תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), תשע"ד-2014, מאפשרות ביצוע עבודות מסוימות ללא צורך בהיתר, בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים. * **החלת העיקרון במקרה זה:** המבקש טען כי הגדר עומדת בתנאי הפטור. בית המשפט קובע, "למעלה מן הדרוש", כי טענה זו אינה יכולה לעמוד. התנאי המקדמי לתחולת תקנות הפטור הוא התאמה לתכניות ולהנחיות המרחביות החלות במקום (סעיף 2(4) לתקנות הפטור). במקרה זה, חלה תכנית ג/21904, אשר על פי סעיף 7 להוראותיה, כל עוד לא אושר היתר, אין לראות זכות בנייה מוקנית. לפיכך, קיימת סתירה לוגית בטענה כי מבנים שנבנו ללא היתר ייהנו מפטור מהיתר, כאשר ישנה תכנית החלה על המקרקעין המגבילה זכויות בנייה באופן משמעותי. קביעה זו מחזקת את עמדת המשיבה ומוסיפה בסיס לדחיית הבקשה, גם לגופה. 6. **סדרי דין בבית המשפט לענייני תכנון ובנייה (סעיף 12 לפסק הדין):** * **עיקרון משפטי:** תקנה 6 לתקנות סדרי הדין קובעת כי בית המשפט לא יידון בבקשה שלא מתקיימים בה תנאי התקנות, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו. * **החלת העיקרון במקרה זה:** השופטת קובעת כי לא מצאה נימוקים מיוחדים לדון בבקשה, בהיעדר תצהיר איש מקצוע משמעותי. בכך, בית המשפט מיישם את הדרישות הפרוצדורליות שנועדו להבטיח יעילות וסדר בהליכים. **סיכום** פסק הדין מדגיש את חשיבות הקפדנות בסדרי הדין, ובפרט את חובת הגשת תצהיר איש מקצוע כאשר טענה עובדתית מורכבת מועלית בבקשה לביטול צו הריסה מינהלי. בנוסף, הוא מבהיר באופן חד משמעי כי התנהלות הכוללת עשיית דין עצמית, חוסר תום לב, וניסיון לייצר עובדות בשטח, תוביל לדחיית הבקשה על הסף, גם אם יתעוררו שאלות לגופו של עניין. הדברים נאמרים תוך התייחסות להקשר התכנוני הספציפי של המקרקעין, המגביל זכויות בנייה באופן מהותי.