בד"מ 54/18

תקציר

גזר הדין זיכה את עו"ד ניר לוי מחמישה אישומים שיוחסו לו על ידי המתלוננים. שלושת האישומים הראשונים הוגשו על ידי לקוח לשעבר, עו"ד בנימין אהרון, שטען כי לוי לא הוציא חשבונית נכונה עבור שירותים משפטיים, גבה ממנו שכר טרחה מופרז, פעל כבורר בניגוד עניינים, לא דאג להחזר השקעתו בעסקה כושלת והורה לצדדים המעורבים למנות את לוי כבורר למרות ניגוד העניינים שלו. בית הדין המשמעתי זיכה את לוי מהאישומים הללו, וקבע כי טענותיו של אהרן לא הובהרו דיין וכי קיים ספק סביר ביחס לטענות. באישום הרביעי, שהוגש על ידי לקוח אחר, דוד פורוש, נטען כי לוי לא מסר פרטים על כספים המוחזקים בנאמנות, ניכה עמלות ללא רשות ולא הוציא חשבוניות בגין העמלות שנגבו. לוי הורשע בעבירות אלה. באישום החמישי, שהוגש באמצעות גיא אבו, נטען כי לוי התרשל בתיק, נמנע מהגשת תביעה נגד מעסיקו לשעבר של אבו וסירב להשיב את שכר הטרחה ששולם. בית המשפט זיכה את לוי מהאשמות אלה, וקבע כי הראיות שהוצגו אינן תומכות בטענותיו של גיא אבו. לוי הורשע בכך שפעל באופן בלתי הולם כלפי מקצוע עריכת הדין ופגע בכבוד המקצוע בכך שנטל מאהרון שתי הלוואות בסך כולל של 200 אלף שקל ולא החזיר אותן מיד. בנוסף, הוא הורשע באי מתן דין וחשבון כספי ואי העברת כספים ללקוח פורוש. במהלך המשפט הפגין לוי התנהגות בלתי מקצועית, נמנע מלהגיע לדיונים, ביקש דחיות רבות ושיבש את ניהול ההליך. בית המשפט מתח ביקורת על מעשיו אך לא הטיל עונשים נוספים, בהתחשב בנסיבותיו האישיות והבריאותיות החריגות. בגין ההרשעות הטיל בית המשפט את העונשים הבאים: - השעיה מלשכת עורכי הדין למשך שנה. - שלוש שנות מאסר על תנאי, שבמהלכן אסור ללוי לפגוע שוב. - תשלום הוצאות בסך 500 ₪ ללשכת עורכי הדין. השופטים הדגישו את הצורך לשמור על כבודו של מקצוע עריכת הדין ואת היעדר החרטה מצד לוי, שגם לו עבר משמעתי קודם. הם לקחו בחשבון גם את נסיבותיו האישיות של לוי ואת מצבו הבריאותי. פסק הדין נחתם בכך שלא היה בסיס לפסיקת פיצויים למתלוננים, בהתחשב במצבו הכלכלי של לוי.