סע"ש 39766-09-17

תקציר

בית הדין פסק לטובת המעסיק הנתבע ודחה את התביעה שהגיש העובד התובע. העובד טען כי הוא זכאי לתשלומים שונים ממעסיקו לשעבר הנוגעים לתקופת עבודתו. לגופו של עניין, טען העובד כי נשכר כדי לנצל את קשריו במשרד החינוך לטובת הנתבעת, וכי הובטחה לו עמלה של 10% מכל תקציב שסייע להשיג מהמשרד. בית הדין דחה טענה זו, וקבע כי תפקידו של העובד לא היה כמתואר וכי הוא לא הביא כל ראיה להסכם כזה. עוד נמצא כי כל הסכם כזה אינו הגיוני כלכלית עבור הנתבעת, וכי העובד לא פעל על פי הסכם כזה במהלך עבודתו. עוד קבע בית הדין כי שכרו של העובד נוכה כראוי על בסיס שעות עבודה והפסקות שנלקחו, וכי הפחתה בשכרו נבעה משינוי בתפקידו מטעמים מהותיים, להם הסכים. כמו כן, גם טענתו של העובד כי סייע לנתבעת בתקציבים בשווי מיליוני שקלים מטעם משרד החינוך לא נתמכה אף היא. הנתבעת הציגה ראיות לכך שתפקידו של העובד לא היה כמתואר וכי התקציבים הושגו באמצעות התהליכים והקריטריונים הסטנדרטיים של המשרד, ללא צורך בקשר אישי כלשהו. תפקודו הירוד של העובד וחוסר שביעות רצונו של הנתבע ממנו סתרו אף הם את טענותיו כי העניק הטבות מהותיות לחברה. לפיכך, דחה בית הדין את טענות העובד במלואן והורה לו לשלם לנתבעת את הוצאות הנתבע ושכר טרחת עורך דין, בסך 29,000 ₪, בתוך 60 יום.