ת"א 1183/05

תקציר

התובע רכש מקרקעין מהנתבעים, אשר לא ביצעו פרצלציה מובטחת של הנכס. המחלוקת העיקרית היא לגבי הפיצוי שהתובע דורש בגין הפרת חוזה זו. השופטת קבעה כי חובת הנתבעים לחלק את הקרקע ולרשום אותה על שם התובע מפורשת והם עיכבו משמעותית את ביצועה ללא כל הצדקה. לפיכך, על הנתבעים לפצות את התובע בגין ההוצאות שנגרמו עקב האיחור, לרבות תשלומים ללשכת רישום המקרקעין, מדידות, פרסום, צילומים ורישום פרצלציה, וכן ארנונה. עם זאת, השופטת לא קיבלה את תביעת התובע לפיצוי בגין היטל השבחה, שכן התובעת לא הוכיחה כי הנתבעים היו מודעים לצורך לשלם אותה או לסכום הכרוך בה, והתובעת לא נתנה להם הזדמנות לערער על ההחלטה. התובע דרש גם פיצוי בגין עוגמת נפש, אותו פסק השופט, תוך ציון כי התעלמות הנתבעים מחובותיהם ודרישת הוועדה לתשלום היטל השבחה גרמו לתובע עוגמת נפש ניכרת. בנוסף, קבעה השופטת כי על הוועדה להחזיר לתובע את היטל ההשבחה משום שנגבה שלא כדין, והתובע שילם אותו רק משום שהוצג כתנאי לרישום הפרצלציה. על הוועדה, הנתבעים והתובע לכסות גם את הוצאות התובע ושכר טרחת עורך הדין ביחד ולחוד. הסכום הכולל המגיע לתובע, כולל הפרשי הצמדה וריבית, הוא 315,399 ₪, שישולמו על ידי הנתבעים ו-240,396 ₪, בצירוף פיצוי נוסף בגין עוגמת נפש בסך 30,000 ₪, שישולם על ידי הוועד.