פר"ק 200/07

תקציר

המחלוקת היא על שכר הטרחה של עו"ד כלדי שנשכר על ידי המפרק של שתי חברות בפירוק לנהל הליכי גביית חובות. עיקר המחלוקת נסובה סביב פרשנות הסכם שכר הטרחה בין עו"ד כלדי לבין המפרק, ובפרט לגבי שיעור שכר הטרחה לו זכאי עו"ד כלדי ומקור הכספים ממנו ייגזר שכר טרחתו. המפרק טען כי ההסכם מגביל את שכר טרחתו של עו"ד כלדי ל-20% מהכספים שנגבו בפועל בהליכי הוצאה לפועל, ואילו עו"ד כלדי טען כי הוא חייב 20% משווי החוב בכל המקרים, לרבות הליכי פשיטת רגל, ללא קשר לשיעורי הגבייה. בית המשפט צידד במפרק, וקבע כי הסכם שכר הטרחה חל רק על הליכי הוצאה לפועל ויש לשלם שכר טרחה מהגבייה בפועל במקרים אלה. עוד קבע בית המשפט כי זכאותו של עו"ד כלדי לשכר טרחה בתיקי פשיטת רגל נגד החייבים עתאמנה ואבו זוביץ אינה מוצדקת, שכן הכספים שהתקבלו נבעו מפעולותיו של נאמן אחר, עו"ד נשר. לפיכך, גם תביעת החיוב האישי של עו"ד כלדי כנגד המפרק נדחתה, שכן לא הייתה יריבות אישית ביניהם, ופעולות המפרק אושרו על ידי בית המשפט ולא הפגינו חוסר תום לב. בסך הכל חייב בית המשפט את קרן הפירוק של החברות לשלם לעו"ד כשדי 60 אלף שקל, כולל מע"מ, כשכר טרחה בגין עבודתו. סכום זה כולל 26,361 ₪ (בתוספת מע"מ) המהווים 20% מהכספים שנגבו בתיקי הוצאה לפועל, ועוד 33,639 ₪ (בתוספת מע"מ) כשכר ראוי עבור עבודתו בתיקי פשיטת הרגל. עוד נקבע בהחלטה כי כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו, והסכום ישולם בתוך 30 יום, אחרת יישא בריבית כמתחייב בחוק.