רמ"ש 27474-12-14

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת על תוקפן של שתי צוואות מיום 27.8.2009 ומיום 29.6.2010 בהתאמה, של אדם שנפטר בשנת 2013 בגיל 90. בית המשפט לענייני משפחה מינה פסיכיאטר שיעריך את מצבו הנפשי של המנוח במועדי עריכת הצוואות. בית המשפט החליט אילו מסמכים ניתן להגיש למומחה ואילו לא. המבקשים ביקשו לערער על החלטה זו. קובץ המסמכים הראשון, אותו הורשו המשיבים להגיש, כלל הערכה פסיכיאטרית מאוקטובר 2011, מכתב רפואי מדצמבר 2009, תסקיר מעובדת סוציאלית ומכתב מהמוסד לביטוח לאומי ממרץ 2010. השופט הסכים עם החלטת בית המשפט לענייני משפחה בעניין מסמכים אלה, והדגיש כי יש להגישם למומחה, אם כי בסייגים מסוימים. על המומחה לנקוט משנה זהירות ולשקול היטב את השלכותיו של כל מסמך על מצבו הרפואי של הנפטר. סט המסמכים השני, אותו ביקשו המבקשים להגיש למומחה, כלל פרוטוקולים של דיונים בבית המשפט לענייני משפחה ובקשות שונות הנוגעות לאפוטרופסותו של המנוח. השופט קבע כי אין להציג מסמכים אלה למומחה, אלא לשמור אותם לבית המשפט כדי שיעריך את הרלוונטיות והמשקל שלהם כראיות. מסמכים אלה אינם נופלים לקטגוריה של דוחות רפואיים או סוציאליים ויש להתייחס אליהם כעדויות. השופט הדגיש כי חוות דעתו של המומחה אינה חד משמעית וכי על בית המשפט לשמוע עדויות וראיות נוספות, לרבות מעדים שהכירו את המנוח באופן אישי. לבסוף נדחה הערעור תוך חיוב המשיבה בהוצאות, והמבקשים חויבו בתשלום בסך 3,000 ₪. פרסום פסק הדין הותר ללא ציון שמות הצדדים או פרטים מזהים כלשהם.