ת"א 4698/06

תקציר

החוזה שנחתם בין מינהל מקרקעי ישראל לבין הנתבעת הקצה לה קרקע לצורכי תעשייה ומלאכה. הנאשם היה אמור להקים מפעל צינורות על הקרקע שהוקצתה, אך במקום זאת בנה אולם אירועים עם חדר קטן לעיבוד מתכת במרתף. מינהל מקרקעי ישראל טען כי פעולה זו מהווה הפרה של החוזה ולכן שלח הודעת ביטול לנתבעת. הנתבע טען כי הקרקע שימשה לצורכי תעשייה או מלאכה, כי מינהל מקרקעי ישראל לא התנגד לשינוי תכניות בשלבי התכנון השונים, וכי החוזה לא קבע את תוצאות ההפרה. עוד טענו כי אין להשיב את הקרקע בעין וביקשו מבית המשפט להורות על פיצוי כספי במקום. בית המשפט בחן את ההגדרות של "תעשייה" ו"מלאכה" במספר חוקים, והגיע למסקנה כי אולם אירועים אינו נכנס להגדרות אלה, ולכן החוזה הופר. עוד קבע בית המשפט כי מינהל מקרקעי ישראל לא פעל בחוסר תום לב בכך שלא התנגד לשינוי תכניות בשלבי התכנון, וכי הנתבע פעל בחוסר תום לב בכך שלא התכוון לקיים את החוזה מלכתחילה. השופט גם בחר שלא ליישם את הגישה הכלכלית במקרה זה, מתוך סברה שהיא עלולה להוביל לערעור ערכים קנייניים. השופט הורה לנתבע להוציא את ידם מהקרקע ולהחזירה למינהל מקרקעי ישראל, בצירוף פיצוי כספי, הכולל דמי שימוש ראויים וסכום מוסכם, שיחושבו שניהם בריבית ממועד ההפרה. כמו כן, נאסר על הנאשם לצמיתות להיכנס למקרקעין או להשתמש בהם בכל דרך שהיא. מינהל מקרקעי ישראל קיבל מהנאשם הוצאות בסך 15,000 ₪.