ת"פ 40050/07

תקציר

הכרעת הדין מוצאת שני נאשמים אשמים בשורה של אישומים הקשורים לשוד קבוצתי, קשירת קשר לביצוע פשע ותקיפה בנסיבות מחמירות. הנאשם מס' 1 מורשע בשלושה סעיפים כל אחד של שוד בכנופיה וקשירת קשר לביצוע פשע, וכן בסעיף אחד של חבלה בכוונה, בגין נשיכת חלק מאוזנו של הקורבן. הראיות נגדו כללו את עדותה של חברתו, שהייתה עדה לפשע ומסרה פרטים מפלילים, וכן את עדותו שלו עצמו במשטרה. הגנתו, שבית המשפט דוחה, הייתה מתחמקת ומלאה בטענות שווא שנועדו להרחיק את עצמו מהאירוע. נאשם 6 מורשע באישום השלישי, הכולל קשירת קשר ושוד בכנופיה. הראיות נגדו כוללות רישומי טלפון המראים קשר תדיר עם הנאשמים האחרים בסמוך למועד השוד, כמו גם נוכחותו בסמוך לזירת הפשע והודעותיו הכוזבות במשטרה. שקריו, יחד עם אמירותיו המפלילות של הנאשם מס' 1 בפני מודיע משטרתי, מציירים תמונה משכנעת של מעורבותו בשוד, בין אם כמשתתף פעיל ובין אם כשותף לשוד. בית המשפט קובע כי נוכחותו בזירה לא הייתה מקרית ונועדה לסייע לתוקפים. שני הנאשמים הציגו הגנות לא משכנעות וסותרות, שבית המשפט מערער עליהן לחלוטין. הכרעת הדין מדגישה את השילוב בין ראיות נסיבתיות לבין אופיין המפליל של עדויות השווא של הנאשמים, וקובעת כי אשמתם הוכחה באופן חד-משמעי. החלטה זו התקבלה בהתחשב בנסיבות הכוללות ובמסקנות הסבירות שהוסקו מהן.