ת"א 26429-03-15

תקציר

פסק הדין דן בקבילותה של תביעת נזיקין כספיים נגד רשויות המדינה, הרשויות המקומיות והעומדים בראשן. התובעים טוענים לנזקים כספיים ועוגמת נפש הנובעים מטיפול הנתבעים בנושא המסתנן באמצעות מעשים או מחדלים, שהובילו לריכוז גבוה של עולים בשכונותיהם. לטענת הנתבעים, יש לדחות את התביעה שכן היא שייכת למערכת המשפט המינהלי, חסומה על פי חוק ומציגה חוסר יריבות, בין יתר הטענות. עם זאת, בית המשפט מגיע למסקנה כי התביעה האזרחית, המבקשת סעד כספי, מצויה בסמכותו המהותית של בית המשפט. התפתחות הפסיקה בדבר פגיעה עקיפה בהחלטות מינהליות משמעה כי על בית המשפט לדון בתביעה לגופה, מה גם שהסעד המבוקש מצוי בסמכותו של בית המשפט. התביעה אינה נדחית בעילה של התיישנות, שכן טענות התובעים כוללות מעשי רשלנות מתמשכים, גם לתקופות שמחוץ לתקופת ההתיישנות. בית המשפט ידון בטענות הנתבעים בדבר היעדר יריבות, שיהוי וניצול לרעה של הליכי הליך לאחר בירור לגופה של התביעה, בצירוף הראיות שהוצגו. לבסוף, בקשות הנתבעים לדחיית התביעה על הסף, ונושא ההוצאות שמור לסוף ההליך.