בש"פ 8465/02

תקציר

המערער הואשם בניסיון רצח בעקבות ריב עם דוד חזן ובנו על סחורה גנובה. לאחר סכסוך, קשר המערער קשר לרצוח את חזן ודקר אותו מחוץ לביתו בחודש יוני 2002 תוך גרימת חבלות קשות. בית המשפט המחוזי מצא ראיות מספיקות לסבירות סבירה להרשעת המערער, תוך ניתוח הראיות ואיתור בסיס למעורבותו הנטענת. בית המשפט הצדיק את עילת מעצרו גם בשל הסכנה שנשקפת ממנו לשלום הציבור. המערער ערער וטען כי זהותו כעבריין לא הוכחה, שכן לא היו עדי ראייה והקורבן לא זיהה את תוקפיו. עם זאת, השופט קבע כי קיימות די ראיות נסיבתיות, לרבות טביעת אצבעו של המערער על נורה בזירת הפשע, שלא היה לו הסבר סביר עבורן. השופט דחה את הטענה כי המשטרה הייתה צריכה לחקור את "גיל" טביעת האצבע ולקבוע כי הראיות מספיקות למעצר. באשר למסוכנות הנשקפת מהמערער ולצורך במעצר, הסכים השופט עם הערכת בית המשפט המחוזי, תוך שימת דגש על חומרת העבירה, עברו הפלילי של המערער והסיכון לסכן את הקורבן עם שחרורו. השופט הכיר באיחור מעצרו של המערער אך ייחס אותו לעומס העבודה המשטרתי, שלא הפחית ממסוכנותו. לפיכך, הערעור נדחה, והמערער היה אמור להישאר במעצר עד תום המשפט. פסק הדין ניתן ביום 15.10.02.