ב"ל 35546-12-21

תקציר

התובעת, שהייתה עצמאית, טענה כי עברה תאונת עבודה ביום 21.8.2020, בעת שנסעה לביתה לאחר פגישת עבודה. הנתבעת הכחישה כי מדובר בתאונת עבודה כהגדרתה בחוק. בית הדין בחן את הטענות והראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים והגיע למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה כי אכן מדובר בתאונת עבודה. עדויותיהם של התובע ושל עד ההגנה סהר נמצאו מגמתיות וסותרות, מה שהוביל את בית המשפט לדחות את טענת התובע כי התאונה אירעה במהלך פגישת עבודה עם סהר. בנוסף, התובעת לא הצליחה להביא ראיות מספיקות לתמיכה בתביעתה, למרות נטל ההוכחה הרובץ עליה. היעדר מסמכים התומכים בגרסתה לאירועים, כגון המחאות או קבלות, והסתירות בהודעותיה ובעדויותיה, מטילים ספק באמינותה. יתר על כן, ציר הזמן של האירועים שהציגה התובעת היה בלתי סביר ובלתי עקבי, ולכן לא סביר שפגישת העבודה הנטענת והתאונה התרחשו כתיארה. ככלל, בית הדין קבע כי התובעת לא הוכיחה כראוי כי הפגישה התקיימה וכתוצאה מכך כי התאונה אירעה בעת נסיעה מהעבודה. לפיכך, התביעה נדחתה ללא צורך לשקול את טענותיה החלופיות של הנתבעת. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים, ונמסר להם כי יש להם 30 יום לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים אם ירצו בכך.