ו"ע 1290/09

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת מיסוי מקרקעין בישראל. המערערים, גוטצייט ואח', חלקו על ייחוס מכירה וחלוקת מס שבח. בית המשפט מצא כי המערערים מכרו זכויות בחלקות לא מוגדרות, ולא ביחידות ספציפיות, וכי הסכם המכר והמסמכים הנלווים מצביעים על כוונה לחלק את הנכס לצמיתות. לפיכך, יש לייחס את החלקים הבלתי מוגדרים שנמכרו לרכישות מרובות, והמערערים לא יכלו לקבוע אילו חלקים נמכרו מאילו רכישות. בנושא חלוקת המס היו דעות השופטים חלוקות. השופט דן מרגליות קבע כי לשונו החד-משמעית של חוק מיסוי מקרקעין בנוגע ל"תקופת הבעלות בנכס" משמעה שמקבל נכס במתנה אינו יכול לפרוס את מס השבח על פני מספר שנים, שכן תקופת הפריסה החלה והסתיימה באותה שנת מס. השופט צבי פרידמן נקט בגישה פרשנית תכליתית וטען כי כוונת החקיקה היא לביזור ההתעשרות על פני תקופת צבירתה, שיכולה להגיע עד ארבע שנים. השופטת רות שטרנברג אליעז הסכימה עם השופט פרידמן בנקודה זו. כתוצאה מכך, הערעור התקבל באופן חלקי. כל צד היה אמור לשאת בהוצאות המשפטיות שלו. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 14.2.2012.