ת"א 16223-05-12

תקציר

התובעת, חברה העוסקת במכירת מוצרי חלב ומזון, סיפקה סחורה לחברה הנתבעת וביקשה לגבות חוב של 79,134 ₪. הנתבע טען כי החתימה על שטר החוב וכתב הערבות אינם שלו וכי חברתו שייכת לאחיו. בית המשפט מינה מומחה לבדיקת החתימות, שהגיע למסקנה כי ככל הנראה מדובר בזיוף. לאחר מכן תיקנה התובעת את תביעתה, וביקשה להטיל על הנתבעת אחריות אישית לחוב על בסיס דוקטרינת הרמת מסך ההתאגדות. בית המשפט קיבל את טענת התובעת כי הנתבעת השתמשה בטופס התאגיד כדי לקפח נושים ולסכן באופן בלתי סביר את יכולתה של החברה לפרוע את חובותיה. נמצא כי הנתבע הקים את החברה ככיסוי לאחיו, שנקלע לקשיים כלכליים, ולא סיפק מידע משמעותי על מצבה הפיננסי של החברה. בנוסף, הנאשם התקשר עם החברה ב"הסכם הלוואה" מפוקפק, והוציא ממנו הרבה יותר כסף ממה שהשקיע לכאורה. משכך, פסק בית המשפט לטובת התובעת, והורה לנתבעת לפרוע את החוב, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד היווצרות החוב. כל צד היה אחראי להוצאות המשפטיות שלו.