ת"פ 46667-02-13

תקציר

הנאשם הואשם בביצוע מספר עבירות, בהן עבירות רכב והפרעה לשוטר. עם זאת, השופט פסק לטובת זיכוי הנאשם מחמת ספק סביר. התביעה לא הביאה ראיות מספיקות כדי להוכיח מעבר לספק סביר כי הנאשם אשם בעבירות הרכב כמתואר בכתב האישום. עדויות השוטרים שנכחו במקום סתרו זו את זו, ופרטים משמעותיים לא הבחינו בהם השוטרים, המטילים ספק בטענתם לקשר עין רציף עם הנאשם. יתר על כן, היעדר כפפות והיעדר טביעות אצבע על כלי הפריצה שנמצאו ברכב החלישו את עמדת התביעה. השופט הצביע גם על סתירות ושקרים בעדותו של הנאשם, כמו גם על היעדר עדים תומכים וראיות. באשר לאישום של הפרעה לשוטר, החליט השופט לזכות את הנאשם מטעמי צדק והגינות. עבירות הליבה לא הוכחו, ויתר העבירות הייתה אגבית וברף הנמוך ביותר. כמו כן, נפלו ליקויים בחקירה ובניהול המשפט, לרבות אי הזהרת הנאשם ואי זימון עדים חיוניים. השופט הגיע למסקנה כי הצטברות הנסיבות יצרה פגיעה ממשית בתחושת הצדק, ולכן זוכה הנאשם מכל אשמה.