תע"א 9331/09

תקציר

התובעת, עובדת במקצועה, תבעה את הנתבעת, מעסיקתה, לפיצויי פיטורים, דמי מחלה, פנסיה, פדיון הבראה ופיצויים בגין עוגמת נפש, בעקבות התפטרותה. התובעת טענה כי התפטרה משום שהנתבעת שלחה חוקרים פרטיים לעקוב אחריה בזמן שהייתה בחופשת מחלה, דבר שפגע בזכותה לפרטיות. הנתבעים טענו כי התובעת תכננה להתפטר מראש וניצלה את ימי המחלה שלה להשגת מטרה זו. בית המשפט לא מצא קשר בין החלטת התובע להתפטר לבין השימוש שעשה הנתבע בחוקרים פרטיים, שכן פעולותיו של התובע היו מתוכננות ושקולות. יתר על כן, האישורים הרפואיים שהציג התובע עוררו חשד אצל הנתבעים, והובילו אותם לשכור חוקרים. בית המשפט קבע כי מעשיו של הנתבע היו סבירים ונעשו בתום לב כדי להגן על האינטרסים הלגיטימיים שלהם. לפיכך, נדחתה התביעה לפיצויי פיטורים ועוגמת נפש. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקית את התביעה לפדיון הבראה, והורה לנתבעת לשלם לתובע 2,133 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. כמו כן חויבה התובעת לשאת בהוצאות הנתבעים, בסך 7,500 ₪, בשל הפער המשמעותי בין הסכומים הנתבעים לבין הפיצוי בפועל.