תאד"מ 23443-11-21

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובעת, אילנה, בתביעת הביטוח שלה כנגד הנתבעת. על פי חוק חוזה הביטוח, אילנה מילאה את חובותיה להודיע למבטח על האירוע, ולמסור את המידע והמסמכים הדרושים. הנתבעת, חברת הביטוח, טענה כי אילנה ביצעה מעשי מרמה, אך בית המשפט מצא כי לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענה זו. דו"ח החקירה של חברת הביטוח, שהיה מרכזי לטענתם, לא נחשב להוכחה מספקת, והחשדות שהועלו בו לא נחשבו ראיה מהימנה או קבילה. בית המשפט סמך על עדותה של אילנה, שגם היא נתמכה בראיות, לרבות שיחות עם חברת הביטוח שצורפו לדו"ח החקירה. עדותה נמצאה אמיתית, וכל סתירה נחשבה חסרת חשיבות או ניתנת להסבר בשל חלוף הזמן. בסיכומו של דבר, הנתבעים לא הציגו ראיות משמעותיות להוכחת טענת המרמה, ולא היה די בטיעוניהם כדי להעביר את נטל ההוכחה לתובעת או לדחות את תביעתה. בהתחשב בנסיבות, בית המשפט אף הורה לנתבעת לפצות את אילנה בגין הוצאותיה המשפטיות, לרבות שכר טרחת עורך דין. התביעה התקבלה במלואה, והנתבע חויב לשלם לאילנה 47,511 ₪ בתוספת ריבית והצמדה החל מיום 24.8.2021, הוצאות משפט בסך 1,232 ₪, הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪. הסכומים היו אמורים להיות משולמים בתוך 30 יום מיום פסק הדין, שניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 17.6.2023.