ת"א 21869/08
פסק-דין שלום ירושלים
תקציר
התיק סובב סביב שני תובעים קטינים שהיו מעורבים, מלווים באביהם, בתקרית עם המשטרה במהלך משמרת מחאה מחוץ לביתו של תא"ל תיבון. התובעים טענו כי הותקפו כאשר שוטרים הניחו את ידיהם על כתפיהם וליוו אותם לניידת, וכי הם עוכבו שלא כדין בתחנת המשטרה. לטענתם, הם הוחזקו בחניון, נמנעה מהם גישה לשירותים ולשתייה ונלקחו מהם הטלפונים שלהם. האב טען כי למשטרה אין סמכות לכפות על ילדיו להיכנס לניידת, וכי מעשי השוטרים מהווים רשלנות. עם זאת, השופט מצא כי המשטרה פעלה בתום לב, מתוך דאגה אמיתית לשלומם של התובעים הקטינים לאחר שאביהם נלקח לתחנת המשטרה. השופט קיבל את טענת המשטרה כי היא מנסה להגן על הילדים מפני הימצאותם ללא השגחה בעיר זרה, מה גם שהאב הביע במפורש את רצונו שלא יניחו להם לבד. באשר לטענות על יחס בלתי הולם בתחנת המשטרה, מצאה השופטת סתירות והגזמות בעדויות התובעים, וטענותיהם לא הוכחו. עוד הדגישה השופטת כי המשטרה לא ראתה בתובעים עצורים אלא כמי שממתינים לסיום חקירת אביהם. לפיכך, נדחתה טענת הרשלנות נגד המשטרה. התובעים חויבו לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
חקיקה מקושרת
ת"א 21869/08 ע' פ' נ' מדינת ישראל, שלום (22.9.2011)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.