ע"א 2801/06

תקציר

במקרה דנן, החליט בית המשפט לדחות את ערעורה של המערערת בנוגע להליך תביעת החזר מס לשנים 2000-2002. השאלה המרכזית הייתה האם היה על המערער להגיש תחילה התנגדות לפקיד השומה או לפנות ישירות לבית המשפט המחוזי. בשנות המס 2000-2001 השומות כבר היו "סגורות", ולפי סעיף 160(א) לפקודה, הדרך המתאימה הייתה להתנגד לפקיד השומה לפני ערעור לבית משפט גבוה יותר במידת הצורך. בית המשפט הדגיש את הדרך הסטטוטורית לטיפול בסכסוכי מס באמצעות השגה וערעור, להבדיל מהליכים רגילים בבית המשפט, אלא אם כן מדובר בעניינים עקרוניים. מצבו של המערער לא עמד בתנאי החריג, שכן התביעה הוגדרה כטכנית ולא כבעלת חשיבות עקרונית. בנוסף, באשר לבקשה להחזר מס לשנת 2002, היה על המערערת לפנות לפי סעיף 159א(ב) לפקודה, המאפשר החזרי מס זמניים עד לעריכת שומות סופיות. מאחר שהמערערת עקפה את הליך ההתנגדות ולא מיצתה את ההליך עד תום, לרבות דיונים חסרים, לא מצא בית המשפט עילה לאפשר ערעור משפטי מקביל. יתר על כן, בית המשפט הדגיש סוגיות פרוצדורליות, וציין כי הצהרת הפתיחה לא נועדה לתביעות סעד כספי. משכך, פסק בית המשפט נגד המערערת, והדגיש כי יש לפנות תחילה לעניינים מול רשות המסים הרלוונטית כפי שנקבעה. המערער חויב לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ. המשנה לנשיא א' ריבלין והשופט ד' ברלינר הסכימו עם פסק דינו של השופט ש' ג'ובראן.