רע"א 11183/02

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה ומדגיש כי סוגיית הסמכות המהותית יכולה לעלות בכל שלב במהלך הדיון, אך יש לעשות זאת בהקדם ובתום לב. העותר ערער על סמכותו של בית המשפט המחוזי בתביעות כספיות בשלב מאוחר של ההליך, ונראה כי פעל בחוסר תום לב. התיק, שהיה תלוי ועומד במשך כשלוש שנים, התקדם להגשת סיכומים בטרם הוגש ערעור שיפוטי זה, והעלה חששות בדבר ההגינות הפרוצדורלית. בהדגישו את חשיבות תום הלב בהליכים משפטיים, ציין בית המשפט כי טענה של חוסר סמכות בטרם עת עלולה להיחסם בשל המניעים שהיא יוצרת. גם הטענה כי פקעה סמכותו של בית המשפט לאחר שזהבי ויתר על האכיפה נדחתה, תוך ציון תקדימים המאפשרים לבית משפט להשלים תיק שהחל לדון בו, גם אם דינמיקת הסמכויות משתנה במהלך ההליך. בית המשפט הדגיש מדיניות נגד פיצול סכסוכים בין ערכאות, וציין כי מאחר שזהבי הגיש תחילה את התביעה לבית משפט מוסמך, סמכות השיפוט נשמרה למרות השינויים שנעשו לאחר מכן. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, והעותר חויב בתשלום שכר טרחת עורך דין למשיבים. ההחלטה מאשרת מחדש את סמכותו של בית המשפט המחוזי לדון בתביעתו של זהבי.