ע"פ 600/68

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה בו ערערה מדינת ישראל על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שזיכה משיב מאשמת בניית סוכך ללא היתר. ההרשעה המקורית בבית המשפט העירוני בתל אביב-יפו התבססה על פרשנות המונח "בניין" בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, הכולל מבנים המחוברים לחיבור קבע. זיכויו של בית המשפט המחוזי התבסס על התפיסה כי יש לפרש את המונח "בניין" באמצעות מבחן השכל הישר. עם זאת, בית המשפט העליון פסק לטובת המדינה, וקבע כי לשון החוק היא חד משמעית וכוללת בבירור סוככים שכן הם מקיימים תנאי של קשר קבע. לפיכך הוחזר פסק דינו של בית המשפט העירוני, כאשר בית המשפט העליון הדגיש כי שינויים פנימיים קלים פטורים מפרשנויות כאלה לפי סעיף 145(א)(2) לחוק. פסק הדין בא להבהיר את הגדרת המונח "בנייה" ולחזק את חשיבות ההקפדה על תקנות התכנון והבניה.