רע"פ 2237/24

תקציר

בעניין המשפטי הנוגע למבקש, המיוצג על ידי עורכי הדין אורי דרשן הכהן וד"ר ברק פרידמן, נבחנה בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי ובסופו של דבר נדחתה. התיק נסוב סביב הרשעתו של המבקש על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים הרצליה בגין פעולות בנייה בלתי מורשות בניגוד לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. המבקשת הורשעה בהקמת מבנה מגורים, קיר בטון, סככה וביצוע שינויים בגגות ללא ההיתרים הנדרשים, מה שהוביל לקנס מנהלי בסך 150,000 ₪, עליו בחרה לערער. בעקבות החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים להטיל קנס בסך 175,000 ₪ ולהורות על הריסת המבנים הבלתי חוקיים, ביקש המבקש לבטל את ההרשעה ולהפחית את העונש באמצעות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. עם זאת, בית המשפט המחוזי אישר את פסק הדין המקורי, תוך שהוא מציין את חוסנן של ראיות התביעה ואת בעיות המהימנות בהגנתו של המבקש. בעתירתה לערכאה גבוהה יותר טענה המבקשת כי שיפוץ בית אבותיו של בעלה היה צריך להיות מותר ללא היתרים, בטענה כי המבנים היו קיימים או שאינם דורשים היתרים, כמו במקרה של הפרגולה. עם זאת, בית המשפט העליון לא מצא את טענותיה משכנעות או מעידות על שיקול דעת מוטעה מבחינה משפטית, והדגיש כי ערכאות הערעור נמנעות ככלל מלהפוך ממצאים עובדתיים בהיעדר נסיבות חריגות. יתר על כן, העונש שהוטל נקבע כעולה בקנה אחד עם אמות המידה המשפטיות הרווחות. בעקבות זאת נדחתה הבקשה לעיון חוזר והבקשה לעכב את ההריסה נדחתה אף היא, וההחלטה הסופית ניתנה ביום 18.3.2024.