ו"ע 43462-07-20
פסק-דין מנהלי מרכז
תקציר
הערעור מתייחס לשווי הקרקע שנמכרה על ידי המערערים, החייבת בהיטל השבחה. המערערים טענו כי שווי הקרקע הוא 120,000 ₪, ואילו המשיב קבע כי שווי הקרקע הוא 1,200,000 ₪. שמאי המשיב העריך כי שווי הקרקע הוא 1,750,000 ₪. בית המשפט קבע, כי השווי עליו הצהירו המערערים מנותק מהנתונים הכלכליים של המקרקעין ומדמי השכירות הנגבים בהם, ועל כן נטל ההוכחה נופל על המערערים להפריך את שומת המשיב. על אף שהמערערים לא סייעו בעניין זה, בחן בית המשפט האם השווי שקבע המשיב נכון, ומצא אותו סביר. עם זאת, למען הזהירות הפחית בית המשפט במעט את השווי שקבע המשיב לסכום של 1,000,000 ₪. ערך זה אומץ גם על ידי שאר חברי הוועדה. כן הורה בית המשפט למערערים לשלם למשיב הוצאות בסך 70,000 ₪, שכן מצא כי לא הצהירו על שוויה האמיתי של העסקה ונהגו בהתנהלות חריגה ופסולה. לבסוף, דחה בית המשפט את טענת המערערת לאכיפה בררנית, וציין כי המשיב התערב במקרים דומים רבים בשנים האחרונות.
חקיקה מקושרת
ו"ע 43462-07-20 מוחמד מנסור נ' מיסוי מקרקעין נתניה, מנהלי (4.9.2022)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.