ת"א 44152-09-19

תקציר

התובעים, שייבאו שני כלי רכב מגרמניה, תבעו את הנתבעים על ההוצאות שנגרמו להם עקב תרמית ומצג שווא של הנתבעים. הנתבעים היו חברה שייעצה בנושא יבוא רכב אישי ושניים מבעליה. לטענת התובעים, הנתבעים לא שילמו את מלוא סכום המכס המגיע להם, מה שהוביל לחיובים נוספים שנים לאחר מכן, והחברה הפכה לחדלת פירעון. ההסכמים בכתב ובעל פה בין הצדדים הטילו על הנתבעים את כל האחריות הקשורה לתהליך הייבוא, לרבות מיסוי. בית המשפט פסק לטובת התובעים, והטיל על הנתבעים את האחריות למיסים הנוספים ולעוגמת הנפש שנגרמה לתובעים. השופט מתח ביקורת על עדותם המתחמקת והבלתי עקבית של הנאשמים, וקבע כי גרסתם לאירועים אינה אמינה. יתר על כן, השופטת הרימה את מסך ההתאגדות והטילה על הנתבעים הפרטיים אחריות אישית לנזק שנגרם לתובעים, תוך הדגשת תפקידם כבעלים וכאנשי מקצוע בתהליך הייבוא. הנתבעים חויבו לשלם לתובעים את סכום הוצאות המכס, הריבית, פיצויי עוגמת הנפש ושכר טרחת עורך דין.