עת"מ 44371-12-22

תקציר

השופט דחה את העתירה על הסף בהתבסס על מספר גורמים. ראשית, חל שיהוי מופרז בהגשת העתירה, העולה בהרבה על 45 הימים הקבועים בחוק, ושיהוי זה אינו מוצדק. שנית, העותרת נעדרת מעמד משום שהציידים שנפגעו לכאורה לא עתרו לבית המשפט בעצמם, והעותרת הנוכחית אינה אלא תחליף לעותרת הקודמת שוויתרה על טענותיה. העותר גם נמנע מלגלות מידע רלוונטי ופעל בחוסר יושר, וזו סיבה מספקת לדחות את העתירה. השופט גם מטיל ספק בחומרת הפגיעה בשלטון החוק, ומציין כי תכלית החוק הנדונה היא לגיטימית. מטעמים אלה, לצד חוסר הבהירות באשר למעמד הישות של העותר, העתירה נדחית, והעותר מחויב לכסות את הוצאות המשיבים.