ה"פ 2270/03

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך רכושי בין תובע לשני נתבעים, אב ובנו. התובע עתר לבית המשפט בבקשה להכריז על האב כבעלים של נכס בטנטור, ירושלים, בעקבות הליכי הוצאה לפועל נגד האב שגילו כי הנכס אינו רשום על שמו. בית המשפט נעתר לבקשת התובעת, מה שהוביל את הנתבעים לבקש עיכוב ביצוע עד להגשת ערעור. הבקשה הוגשה בנימוק כי לאב ולבנו ייגרם נזק בלתי הפיך אם הנכס יימכר, ואילו התובע לא ייפגע מאיחור שכן הנכס כבר היה מעוקל. בית המשפט פירט את הרקע לתיק, לרבות פסק בוררות משנת 1996 והליכים משפטיים שננקטו בעקבותיו, לפני שסיכם את פסק הדין שניתן לטובת התובע. לאחר מכן פנתה השופטת לבקשות עיכוב הביצוע, תוך שהיא מפרטת את טיעוני הצדדים. הנתבעים ביקשו למנוע את מכירת הנכס, שכלל את מגורי הבן, בטענה שהדבר ייצור מצב בלתי הפיך. התובעת, בינתיים, התמקדה בהבטחת מתן ביטחונות נאותים. לאחר ששקל את כללי עיכוב הביצוע ואת פרטי המקרה הספציפיים, החליט בית המשפט כי ניתן להעניק עיכוב ביצוע בכפוף לתנאים מסוימים. אלה כללו תשלום הוצאות משפט, לרבות שכר טרחת עורך דין, שנגרמו לתובע; תשלום חד-פעמי בסך 24,000 ש"ח לתקופה שבין ספטמבר 2011 לאפריל 2012; ותשלום חודשי בסך 3,000 ₪ ממאי 2012 ואילך, שיוחזק בנאמנות על ידי בא כוח התובעת. בנוסף, נדרשו הנתבעים להתעדכן בהחזרי המשכנתא החודשיים על הנכס. השופט פירט גם את הדרישות שעל הנתבעים לעמוד בהן בנוגע לגישה לנכס ומתן אפשרות לכונס הנכסים להציגו בפני קונים פוטנציאליים. ההחלטה הסתיימה בהבהרה כי עיכוב הביצוע מותנה בביצוע התשלומים, ואם הערעור יידחה, השהייה תבוטל והנכס ימומש. עוד קבעה השופטת כי על כל צד לשאת בהוצאותיו ובשכר טרחת עורך דינו בקשר לבקשה לעיכוב ביצוע.