עת"מ 17329-10-12

תקציר

רישיון הישיבה של העותר, אשר קיבל תושבות קבע בישראל בשנת 2004 יחד עם תושבים נוספים מביר עונה, נשלל על ידי המשיב בשנת 2013 בעילה של הטעיה. המשיב טען כי העותר הטעה אותם בכך שלא גילה על מעברו לגואטמלה בשנת 1994 ולאחר מכן על רכישת מגורי קבע שם. עם זאת, השופט לא מצא ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענת הטעיה. העתירה המקורית לקבלת מעמד תושבות, כמו גם בדיקות ודיונים נוספים, לא הצדיקו את הביטול. יתר על כן, התנהלותו של העותר בגילוי שהותו בגואטמלה לשגרירות בבקשה נפרדת ערערה את טענת הטעיה. בנוסף, הטיל השופט ספק בטענת המשיב כי מעמדו של העותר היה נדחה אילו ידע המשיב על מעברו לגואטמלה. הדרישה למגורים רצופים בביר אונא לא הייתה מוחלטת, ולעותר היו קשרים לכפר למרות שעזב בשנת 1994. רישומי המשיב עצמו והחלטות קודמות במקרים דומים החלישו עוד יותר את מעמדם. משהמשיב לא הצליח לבסס הטעיה או טעות, ובהתחשב בהשלכות החמורות של שלילת תושבות קבע, פסק השופט לטובת העותר. ההחלטה לשלול את מעמדו בוטלה, ורישיון ישיבת הקבע הוחזר, בהיעדר כל מניעה חוקית אחרת. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם.