ת"א 38417-05-16

תקציר

השופט בחן בקפידה מסמך שנוי במחלוקת ושקל את טיעוני הצדדים. המסמך המדובר, מיום 17.2.2014, נושא את הכותרת "בחינת תפקודו המקצועי של הפרמדיק גיל אסיסקוביץ" ומתייחס לשני אירועים בהם היה מעורב הפרמדיק, ובפרט זה שעמד במרכז התביעה. השופט מצא כי יש להיעתר לבקשת התובעים לעיון במסמך, שכן הוא מכיל מידע רלוונטי על הטיפול בקטין המעורב בתביעה והסברים בנוגע לדו"ח מד"א. השופטת לא מצאה טעם בטענות הנתבעת נגד הגילוי, וציינה כי לא ניתן להתכחש לרלוונטיות של המסמך, גם אם התובעים עצמם לא יכלו להצביע על חשיבותו המדויקת. כמו כן, השופט קבע כי המסמך אינו נופל תחת מטריית החיסיון המוחלט הקבועה בסעיף 22 לחוק זכויות החולה, החל באופן ספציפי על דיונים הנערכים בפני "ועדת איכות". הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי מקורו של המסמך בוועדה כזו. המסמך, שעלה משיחת הבהרה עם הפרמדיק, היה חלק מבדיקה פנימית שערך מד"א, ולא צורתו ולא תוכנו הצביעו על כך שהוא תוצר של ועדת בקרת איכות. השופט הדגיש כי החתירה לאמת ולמשפט הוגן מחייבת גילוי מרבי של ראיות רלוונטיות, ויש להגביל את החיסיון המוחלט שמפעיל הנאשם למה שהחוק מגדיר. מאחר שהמסמך לא היה מוגן בכללי החיסיון, נעתר השופט לבקשת התובעים לעיין בו. ההחלטה גם חייבה את הנתבעים להשיב על שאלון משלים והטילה עליהם הוצאות.