ע"א 3175/90

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעתו של קצין משטרה בדימוס לקבלת תגמולים לפי חוק הנכות (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959, בעקבות ליקויים שנגרמו לו במהלך שירותו. כמו כן הגיש המבקש תביעה למוסד לביטוח לאומי ונפסק לו גמלה. השאלה המרכזית היא האם מימש המבקש את זכותו לבחור בין הקצבה לפי חוק הנכות לבין קצבת המוסד לביטוח לאומי, כפי שנקבע בחוקים הרלוונטיים. בית המשפט העליון קבע כי המבקש אכן עשה בחירה של קבלת קצבת ביטוח לאומי לתקופה ממושכת. בחירה זו לא נחשבה רטרואקטיבית, והמבקש לא יכול היה לשנותה בשלב מאוחר יותר. למרות שהמבקש טען כי לא קיבל כפל תשלומים, בית המשפט קבע כי בחר ביודעין באפשרות הביטוח הלאומי והיה מודע לצורך לבחור. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי המחוקק התכוון למנוע כפל תשלומים, ומרגע שהתקבלה בחירה, היא סופית. ניסיונו של המבקש לחזור לקצבת הנכות נתפס כהצטברות של חלופות, דבר שלא היה מותר. בהיעדר עילה לערעור שני ובחירתו של המבקש צוינה בבירור, דחה בית המשפט את הבקשה.