ת"פ 32138-06-24
גזר דין שלום ראשון לציון
תקציר
## ניתוח משפטי: גזר דין בת"פ 32138-06-24 ות"פ 1938-08-23 מדינת ישראל נ' תומר מארי **מבוא** פסק דין זה, שניתן על ידי בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת הבכירה טל אוסטפלד נאוי), דן בכתבי אישום שהוגשו נגד הנאשם, תומר מארי, בגין עבירות של הפרת צו בית משפט, איומים ופגיעה בפרטיות. גזר הדין מציג ניתוח מעמיק של העובדות, הדין החל, והשיקולים שהובילו לקביעת העונש. **העובדות והאישומים** הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עובדות של כתבי אישום, אשר התייחסו לשלוש עבירות של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם, עבירה של איומים, ועבירות של פגיעה בפרטיות. **בת"פ 32138-06-24:** * הנאשם והמתלוננת הם בני זוג פרודים עם ילד משותף. * ביום 9.7.23, ניתן צו הגנה (צו א') במסגרת בית משפט לענייני משפחה, אשר אסר על הנאשם להיכנס לדירת המתלוננת והקטין, להימצא בקרבתם, להטריד אותם (כולל בטלפון), והגביל את פגישותיו עם הקטין למרכז קשר בלבד. * **הפרה ראשונה (סעיף 4):** ביום 1.1.24, בסמוך למרכז קשר, פנה הנאשם למתלוננת, איים עליה במפורש ("אני אמרר לך את החיים", "אני ארדוף אותך"), תוך התייחסות לקיומו של צו ההגנה. * **הפרה שנייה (סעיפים 6-8):** ביום 27.1.24 ו-2.2.24, הנאשם פרסם ברשתות החברתיות (פייסבוק) פוסטים פוגעניים הכוללים דברי השמצה, גידופים ואיומים כלפי המתלוננת, תוך שיתוף תמונה שלה ופרוטוקול מדיון שהתנהל בדלתיים סגורות. מעשים אלו מהווים גם פגיעה בפרטיותה. **בת"פ 1938-08-23:** * ביום 14.2.23, עמד בתוקפו צו הרחקה ואיסור יצירת קשר (צו ב') כלפי הנאשם. * **הפרה שלישית (סעיף 10):** בתאריכים 15.2.23, 19.2.23 ו-28.2.23, הנאשם התקשר למתלוננת מספר פעמים ממספר חסום וממספר אחר, שלח הודעות רבות הכוללות גידופים, איומים ("אם אני יראה בית סוהר בגללך יהיה לך כיף", "נוכלת"), ותמונת תיק הוצאה לפועל. * **הפרה רביעית (סעיף 11):** ביום 15.3.23, שלח הנאשם הודעות רבות, כולל תמונות שלו ושל המתלוננת, גידופים, והצעות לחתום על הסכמים בנוגע למשמורת. * **הפרה חמישית (סעיף 12):** ביום 17.3.23, איים הנאשם על המתלוננת במפורש ("את מסתכלת ימינה ושמאלה לפני שאת יוצאת מהבית שאלוהים לא יפגע בך בטעות?.. את תשלמי עוד הרבה.. אני יעשה לך טרור כפרה עלייך שלא חלמת עליו.."), תוך רמיזה על פגיעה פיזית. **רישום פלילי** לחובת הנאשם עומדת הרשעה קודמת בעבירת החזקת נכס חשוד כגנוב. **חוות דעת מומחים** * **הממונה על עבודות השירות:** הנאשם כשיר לשאת בעונש מאסר בדרך של עבודות שירות, במגבלות. * **שירות המבחן:** * הנאשם בן 32, רווק, אב לילד בן 4, בעל עסק עצמאי. * סובל מחובות, תיק הוצאה לפועל בגין חוב מזונות. * היחסים עם המתלוננת התערערו, ונראה כי הנאשם התנהל בדפוסי רכושנות וקשיים בנפרדות. * צורך קנאביס רפואי ברישיון. * התרשמות השירות: הנאשם מחזיק בעמדות המצדיקות את התנהלותו, מגלה חוסר אמפתיה וזלזול, מייחס למתלוננת אחריות להסתבכותו, צמצם מחומרת מעשיו, התקשה בבחינה עצמית ביקורתית, ממוקד בחוויה קורבנית, מסר מידע חלקי, והתנהלותו הייתה מטרידה, אובססיבית וחוצת גבולות. לא זיהה נזקקות טיפולית. * המתלוננת: דיווחה על אלימות מילולית וכלכלית, שליטה, תוקפנות, קנאה ורכושנות מצד הנאשם. אינה חוששת לחייה, אלא לשלום בנה. סבורה שהנאשם הורתע. * גורמי טיפול: הנאשם מורכב, לא צפוי, תוקפן, מתקשה לכבד הגבלות וחוקים. הטיפול הופסק עקב ניתוק קשר. * שירות המבחן: הנאשם נעדר כלים להתמודדות עם דחק, אך בשל חוסר מודעות ויכולת לבחינה ביקורתית, לא המליץ על טיפול. **טיעוני הצדדים לעונש** * **המאשימה:** עמדה על חומרת העבירות, היעדר מורא מהחוק, והתנהלותו המטרידה והאובססיבית של הנאשם. עתרה למתחם עונש של 6-12 חודשי מאסר, וביקשה להטיל עונש של 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, לצד ענישה נלווית. * **ההגנה:** הדגישה כי מאז ביצוע העבירות לא בוצעו עבירות נוספות. טענה כי מתחם העונש צריך לנוע בין מאסר מותנה ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות. ביקשה ענישה הצופה פני עתיד, תוך הדגשת יכולתו הכלכלית של הנאשם לעמוד בהתחייבויותיו אם ירצה את עונשו בעבודות שירות. * **הנאשם:** לקח אחריות מלאה, הביע חרטה, וביקש עונש שיאפשר לו לפרנס את עצמו ולעמוד בהתחייבויותיו. **דיון ונימוקים לקביעת העונש** 1. **ערכים מוגנים:** בית המשפט הדגיש את הפגיעה בכבוד המתלוננת, ביטחונה האישי, פרטיותה ושלוות נפשה. בנוסף, הודגשה הפגיעה בסדרי שלטון ומשפט, הנובעת מהפרת צווים שיפוטיים באופן חוזר ונשנה, דבר המעיד על היעדר מורא מפני החוק. 2. **חומרת המעשים:** האיומים הוגדרו כ"אינם של מה בכך" וכללו איום מפורש בפגיעה בחייה. פרסום הפוסטים הפוגעניים ברשתות החברתיות, הכוללים דברי השמצה, גידופים ואיומים, תוך שיתוף פרטים אישיים ופרוטוקול מדיון סגור, מהווה פגיעה חמורה בפרטיות ובכבוד. 3. **מדיניות ענישה:** בית המשפט סקר פסיקות קודמות הנוגעות לעבירות דומות (הפרת צו הגנה, איומים, פגיעה בפרטיות). ניתוח הפסיקות מדגים מגוון רחב של עונשים, החל ממאסר מותנה ועד למאסר בפועל, תוך התחשבות בנסיבות כל מקרה, כולל מספר ההפרות, חומרתן, עברו הפלילי של הנאשם, ושיתוף הפעולה עם שירות המבחן. 4. **"מבחן הקשר ההדוק":** בית המשפט קבע כי המעשים מהווים "מסכת עובדתית אחת" לפי מבחן הקשר ההדוק, המאפשר קביעת מתחם עונש אחיד לשני כתבי האישום. הדבר נבע מסמיכות האירועים, תוכנית עבריינית משותפת, והדמיון בין המעשים. 5. **מתחם העונש ההולם:** נקבע מתחם עונש נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירצו בעבודות שירות, לבין 12 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. 6. **שיקולים לקולא:** * הודאת הנאשם והבעת חרטה. * חסכון למתלוננת בצורך להעיד. * עבר פלילי "שאינו ממן העניין". * חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות ללא הסתבכות נוספת. * ניתוק הקשר עם המתלוננת והיעדר חשש מצדה. 7. **שיקולים לחומרא:** * התרשמות שירות המבחן וגורמי הטיפול לגבי צרכי שליטה גבוהים, דפוסי התנהלות שוליים, מניפולטיביים, לא צפויים, וקשיים בוויסות דחפים. * הסיכון הנשקף מהנאשם, שלא הופחת עקב היעדר הליך טיפולי. 8. **העונש שנגזר:** * **מאסר בפועל:** 6 חודשים, ירוצו בדרך של עבודות שירות. * **מאסר על תנאי:** 6 חודשים למשך 3 שנים, על תנאי שלא יעבור עבירה בה הורשע. * **קנס:** 1,500 ₪. * **פיצוי למתלוננת:** 1,500 ₪, בתשלומים. * **התחייבות:** 2,500 ₪, במידה ויעבור עבירה בה הורשע בתוך שנתיים. **חידושים ודגשים משפטיים** * **החשיבות של צווים שיפוטיים:** פסק הדין מדגיש את החומרה שבה מתייחס בית המשפט להפרת צווים שיפוטיים, במיוחד צווים שנועדו להגן על אדם. הפרה חוזרת ונשנית של צווים כאלה מהווה פגיעה בסדר הציבורי ובתקינות מערכת המשפט. * **הפגיעה בפרטיות בעידן הדיגיטלי:** הפרסומים ברשתות החברתיות, הכוללים דברי השמצה, גידופים, איומים ושיתוף מידע מתוך דיון סגור, ממחישים את הפוטנציאל ההרסני של פגיעה בפרטיות בעידן הדיגיטלי. בית המשפט רואה בכך עבירה חמורה, במיוחד כאשר היא משולבת בהפרת צו הגנה. * **"מבחן הקשר ההדוק":** יישום המבחן לצורך איחוד כתבי אישום, כאשר העבירות קשורות זו לזו בסמיכות זמנים, תכלית, ואופן ביצוע, מאפשר ניהול יעיל של ההליך הפלילי והטלת עונש הולם למכלול העבירות. * **איזון בין שיקולי ענישה:** בית המשפט ביצע איזון מורכב בין שיקולי הרתעה, גמול, והגנה על הציבור (המתבטאים בענישה משמעותית), לבין שיקולים של שיקום, חרטה, ונסיבותיו האישיות של הנאשם (המתבטאים בעונש מופחת יחסית, הכולל עבודות שירות). * **חשיבות תסקירי שירות המבחן:** התסקירים מהווים כלי מרכזי עבור בית המשפט בהערכת אישיותו של הנאשם, דפוסי התנהגותו, והסיכונים הנשקפים ממנו. אף על פי שבמקרה זה לא הומלץ על טיפול, הערכת שירות המבחן לגבי קשיים בוויסות דחפים ונטייה להתנהגות חוצת גבולות, היוו שיקול לחומרא בקביעת העונש. **סיכום** גזר דין זה משקף את עמדת בית המשפט ביחס לעבירות חמורות של הפרת צווים, איומים ופגיעה בפרטיות, במיוחד כאשר הן מבוצעות על רקע של אלימות במשפחה. הוא מדגיש את הצורך בהגנה על קורבנות, בשמירה על שלטון החוק, ובהרתעת עבריינים. קביעת העונש, הכוללת מאסר שירוצה בעבודות שירות, לצד ענישה נלווית, משקפת את מורכבות השיקולים המובאים בחשבון בעת גזירת דין, תוך ניסיון לאזן בין האינטרס הציבורי לבין שיקולים אישיים של הנאשם.
חקיקה מקושרת
ת"פ 32138-06-24 מדינת ישראל נ. תומר מארי, שלום (15.12.2025)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.