על"ע 5499/08

תקציר

התיק נסוב סביב השאלה האם לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין יש סמכות להימנע מהטלת עונש השעיה מותנה אם מתקיים התנאי לפעולתו. עיקרו של פסק הדין הוא שבית הדין פסק לטובת המערער, בקובעו כי פרשנותם של בתי הדין המשמעתיים, המאפשרת להם להימנע מהחלת עונש השעיה מותנה, אינה נכונה. על פי פסק הדין, הסעיפים הרלוונטיים לחוק לשכת עורכי הדין, ובפרט 68א ו-68ב, אינם כוללים הוראה המקבילה לסעיף 56 לחוק העונשין, המאפשרת לבתי המשפט להימנע מביצוע מאסר על תנאי. היעדרה של הוראה כזו בחוק לשכת עורכי הדין אינו צירוף מקרים אלא השמטה מכוונת. תכליתם של כללי המשמעת החלים על עורכי דין היא לשמור על כבודו, מעמדו וטוהר מקצועו של מקצוע עריכת הדין, אשר יתערערו אם הוראות העונשין יפורשו באופן מקל כלפי עבריינים חוזרים של חוק המשמעת. השופט ס' ג'ובראן הדגיש כי יש להפעיל את עונש ההשעיה המותנה שהוטל על המשיבה בתיק קודם, לצד חלקים נוספים מעונשה, לרבות מאסר מותנה נוסף ונזיפה. ההשעיה תחל ממועד פסק דין זה. השופטים שופה א. א. לוי וי' עמית הסכימו עם פסק הדין, שהוביל לפסק דין פה אחד לטובת המערער.