רע"א 57771/04

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך הלוואה משנת 1991 שעסק בהלוואה במטבע חוץ בריבית שנתית של 24%. הלווים ביקשו רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, בטענה שהריבית מופרזת. הבקשה נדחתה שכן זהו הגלגול השלישי של התיק והפרטים לא הצדיקו ערעור נוסף. ההלוואה נפלה מחוץ להגנות חוק הסדרת ההלוואות החוץ בנקאיות בשל ערכה הגבוה ולא חוסתה תחת חוק הריבית או חוק פסיקת ריבית והצמדה. בית המשפט אמנם הכיר בריבית הגבוהה, אך לא מצא ראיות לניצול או למצוקה, והתנהלות הלווים והסכמתם לריביות נעדרה תום לב. השופט הזדהה עם עקרון ההתערבות במקרים של ריביות "רצחניות", אך לא ראה בכך מקרה כזה. המשפט העברי, אף שהוא אוסר ריבית, נדון גם כמקור השראה פוטנציאלי להכוונה מוסרית ולפיקוח הדוק יותר במקרים של ריבית מופרזת. עם זאת, מאחר שהמקרה הנוכחי לא הציג מאפיינים דכאניים, הוא לא הצדיק התערבות שיפוטית מעבר לדיני האינטרסים הקיימים.