רע"א 2000/17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין קודם שדחה תביעת מבוטח לפיצויים מכוח פוליסת ביטוח עסק. הפוליסה דרשה מהמבוטח לבצע בדיקה פיזית פנימית של שטח העסק במקרה של אזעקה, תנאי שלא התקיים במקרה זה. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שאושר על ידי בית המשפט המחוזי, נקבע כי התנהלותו של המבוטח עולה כדי חוסר תום לב, וכי התנאי סביר ואינו מסכן חיי אדם. המבוטח קיבל בעבר פיצוי בגין אירוע פריצה אחר וחתם על התחייבות לביצוע בדיקות פנימיות, אך לא עשה כן במקרה זה. בתי המשפט מצאו כי המבטחת עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להראות כי מבטח סביר לא היה מעניק כיסוי ללא תנאי זה, גם בפרמיות גבוהות יותר, וכי מדובר בתנאי סטנדרטי בענף הביטוח. משכך, הייתה המבטחת פטורה מתשלום תגמולים. המבקש ביקש לערער על החלטה זו לבית המשפט העליון, אך בקשת רשות הערעור נדחתה, שכן המקרה לא עורר שאלות משפטיות או ציבוריות מעבר לאינטרסים הישירים של הצדדים. פסק הדין הדגיש את הצורך להגן על המבוטחים, אך במקרה ספציפי זה, הנסיבות לא הצדיקו התערבות בהחלטות הערכאות הנמוכות. עוד המליצה השופטת כי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון יוציא הוראה בעניין זה, אם טרם הייתה כזו.