רע"פ 48490-05-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על המידע שסופק בפסק הדין: **ניתוח משפטי – רע"פ 48490-05-26 דורון ניסנוב ויצחק מרדכי נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב** **מבוא** החלטה זו עוסקת בבקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו, אשר דחה את ערעורם של המבקשים על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט לעניינים מקומיים. המבקשים הורשעו בעבירות של בנייה ללא היתר ועבודה אסורה לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965. בית המשפט לעניינים מקומיים הטיל על כל אחד מהם קנס כספי והתחייבות להימנע מעבירה, וכן הורה על הריסת העבודות האסורות והשבת המצב לקדמותו. **ההלכה המשפטית העקרונית – רשות ערעור ב"גלגול שלישי"** נקודת המוצא העיקרית בניתוח החלטה זו היא המדיניות המשפטית המצמצמת של בית המשפט העליון בכל הנוגע למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כפי שמובהר בפסקה 3 להחלטה, בית המשפט העליון נוטה להיעתר לבקשות רשות ערעור כאלו "במשורה ובמקרים חריגים בלבד". החריגות מתבטאת בשני תנאים מצטברים: 1. **קיום שאלה משפטית עקרונית:** על השאלה המשפטית המתעוררת להיות בעלת אופי כללי, לחרוג מ"דל"ת אמות עניינו הפרטני של המבקש", ולהיות בעלת השלכות רחבות יותר על המשפט. 2. **מניעת עיוות דין מהותי:** קיים צורך ממשי למנוע עיוות דין חמור ומשמעותי למבקש, אשר אינו ניתן לתיקון בדרכים אחרות. בית המשפט מדגיש כי יש ליישם את הדרישות הללו בקפידה, כפי שצוין במקרה שצוטט (רע"פ 1426/24 ג'אבר נ' מדינת ישראל). **החלת ההלכה על המקרה הנדון** במקרה שלפנינו, בית המשפט העליון קובע כי הבקשה אינה עומדת באחד משני התנאים החריגים הללו. גם אם המבקשים ניסו "לשוות לבקשה נופך עקרוני", עיון מעמיק מגלה כי הבקשה "נטועה כל-כולה בנסיבותיו הספציפיות של המקרה". משמעות הדבר היא שהסוגיות המשפטיות שעלו, ככל שעלו, אינן בעלות אופי עקרוני נרחב, אלא קשורות באופן הדוק לעובדות המקרה הספציפי של המבקשים. יתרה מכך, בית המשפט קובע כי הבקשה "אף אינה מעוררת חשש לעיוות דין". כלומר, לא נמצאה כל סבירות שייגרם למבקשים עיוות דין מהותי כתוצאה מדחיית בקשתם. **חידוש משפטי (או היעדרו)** בהינתן שהבקשה נדחית על הסף, ללא קבלת תשובה מהמשיבה, אין בפסק הדין חידוש משפטי או קביעה הלכתית חדשה. ההחלטה היא בעיקרה יישום של הלכה קיימת ומושרשת בנוגע לסמכות בית המשפט העליון לדון בבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי". **היבטים נוספים – קבלת ראיות נוספות** החלטת בית המשפט לדחות את הבקשה לקבלת ראיות נוספות בשלב זה (פסקה 4) אף היא תואמת את המדיניות המשפטית המקובלת. קבלת ראיות חדשות בשלב הערעור, במיוחד בשלב רשות ערעור, נעשית אף היא במשורה ורק במקרים חריגים. ההפניה לספרות משפטית (יוסף אלרון, "קבלת ראיות שלא על פי סדר הדין") מצביעה על קיומה של תשתית משפטית קיימת ומפותחת בנושא זה, ועל הימנעות מהרחבתה במקרה הנדון. **השלכות על המבקשים** בעקבות דחיית בקשת רשות הערעור, פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר אישר את הרשעת המבקשים, גזר דינם והוראותיו בנוגע להריסה והשבת המצב לקדמותו, נותר על כנו. המבקשים יצטרכו לשאת בקנסות שהוטלו עליהם, להתחייב להימנע מעבירות עתידיות, ובמועד שנקבע (לא יאוחר מ-1.1.2026) להרוס את העבודות האסורות ולהשיב את המצב לקדמותו. כמו כן, נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע. **סיכום** החלטתו של בית המשפט העליון במקרה זה מדגימה את המחויבות לשמירה על סדר דין יעיל ומניעת עומס יתר על בית המשפט. הדגש הושם על כך שרשות ערעור ב"גלגול שלישי" שמורה למקרים חריגים בלבד, וכי לא די בטענות של ספציפיות המקרה או בחשש תיאורטי לעיוות דין. הבקשה נדחתה משום שלא עמדה בדרישות אלו, ובהיעדר חידוש משפטי או שאלה עקרונית בעלת משקל, בית המשפט העליון בחר שלא להתערב בהחלטות הערכאות הנמוכות יותר.