עת"מ 2980-05-13

תקציר

העותרים ביקשו מהמשיב רישיון עסק לחניון שלהם במתחם חסן עראפה, בקשה שנשללה בנימוק שהעסק ממוקם בשטח המיועד לפינוי בינוי, מה שהוביל את העותר להגיש עתירה. עם זאת, בית המשפט מצא כי העתירה לא הוגשה במהירות וכל הטענות בדבר דחיית הבקשה נדחו בשל השיהוי הקיצוני של 11 שנים. העותר טען גם נגד צו סגירה שהוצא בשנת 2005 וביקש למנוע את אכיפתו, שגם אותו דחה בית המשפט מאחר שהעותר לא נקט בצעדים משפטיים בהקדם. עוד קבע בית המשפט כי החלטת המשיב לשלול את רישיון העסק הייתה סבירה ועולה בקנה אחד עם החוק, שכן היא התבססה על אי עמידתה של העותרת בחוקי התכנון והבניה. העותרים טענו כי הייתה בידיהם "הבטחה שלטונית" המאפשרת להם לפעול עד לתחילת הבנייה באזור, אך בית המשפט לא מצא כל ראיה להבטחה כזו. בנוסף, טענה העותרת לאפליה מצד המשיב כלפי עסקים דומים אחרים במתחם, שגם אותה דחה בית המשפט, שכן המשיב הציג מכתבי התראה שנשלחו לכל העסקים הפועלים ללא רישיון. בית המשפט אישר את החלטת המשיב, קבע כי היא סבירה ונתונה לשיקול דעתם, והורה לעותר לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.