ע"א 776/86

תקציר

פסק הדין של בית המשפט העליון עוסק בערעור שהגיש אחמד עודה, בעליהן של שתי מסעדות, על פסילת רישומיו הכספיים ושומת מס על סמך ביקורת מע"מ. בבדיקה שנערכה בשנת 1983 במסעדה הגדולה שלו, התברר כי כ-30% מהזמנות הלקוחות שנרשמו על ידי מלצרים לא נרשמו לקופה הרושמת של המסעדה. עודה נקנס על כך שלא ניהל רישומים מדויקים לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ה-1975, ולא ערער על הודעה ראשונית זו. לאחר מכן, מינהל מע"מ הפעיל את שיקול דעתו כדי להעריך את המסים שלו, דבר שעליו ערער עודה ללא הצלחה בבית המשפט המחוזי. בערעורו לבית המשפט העליון טען עודה כי יש לאפשר לו לערער על פסילת הרישום בשלב השומה, למרות שלא ערער על הקנס, בהתבסס על תיקון מאוחר יותר של חוק המס המאפשר ערעורים כאלה. בית המשפט הכיר במורכבות הפרשנית של תיקוני החקיקה, אך בסופו של דבר מצא כי ההכנסה הלא רשומה מצדיקה את פסילת הרישום ואת השומה הנובעת מכך. טענתו של עודה בשלב מאוחר, כי ליקויים שהתגלו בשנת 1983 אינם אמורים להשפיע על רישומי השנה הקודמת נדחתה, שכן ניכרו פגמים עובדתיים ומתודולוגיים כאחד, המתיישבים עם תקדימים משפטיים רחבים יותר המאפשרים הערכות רטרוספקטיביות מליקויים שנמצאו מאוחר יותר. לפיכך, ערעורו נדחה, ובכך חיזק את העמדה המשפטית כי השמטות משמעותיות ברישומים הכספיים מצדיקות צעדי תיקון מס מאוחרים יותר.